Copy
האנקדוטות החודשיות של עדן - מחשבה וחינוך מעשירים ומעשירים את כולנו.
Eden's Anecdotes
לאתר של עדן

מהן האנקדוטות?

האנקדוטות שלנו דנות בעניינים כלכליים, חדשות ומניות. מטרתן לחנך ולעניין את הקורא הטרוד בענייני היום יום ומהוות מעין הפסקה מתודית במשך היום כדי לחשוב כיצד כל אחד מאיתנו יכול לשפר את מצבו הכלכלי.
לבלוג של אסף

מה פתאום קיבלתי את המייל הזה?

המייל הזה נשלח באופן אישי, אפילו אישי מאוד! אם קיבלת אותו, אתה כנראה שותף שלנו, או לאחר שהורדת את המכתב שלנו באתר, או נפגשנו איתך בעבר. בכלל, זה אומר שחשבנו עליך , הכל כחלק מיחס אישי שאנחנו מקפידים לתת. אם אין ברצונך לקבל ממני אנקדוטות () קטנות, פיננסיות וחינוכיות מידי שבועיים, לאו דווקא בנושא מניות, שמעוררות את המחשבה בהפסקת הקפה במהלך היום, שלח לי מייל חזרה או השתמש בלינק ההסרה. אני לא מהמציקים. אפשר להעביר באופן חופשי כמובן.... 

אזהרות והבהרות

אין באמור לעיל המלצה לקנות, למכור או להחזיק נייר ערך כלשהו או לבצע פעולה כלשהי. לפני ביצוע פעולה פיננסית כלשהי יש להתייעץ עם מומחה. במידה ומוזכרים ניירות ערך, יש להניח שיש לי ולשותפויות אותן אני מנהל פוזיציה גדולה ואינטרס אישי גדול בכל הניירות המוזכרים במייל הזה. אנו עשויים למכור או לקנות כל אחד מהניירות המוזכרים ללא הודעה מראש. אינני יועץ השקעות, יועץ מס, רו"ח או עו"ד. לפני כל פעולה פיננסית כלשהי יש להתייעץ עם מומחה בתחום שיתאים את ההשקעה למשקיע! מכתב זה לא מהווה ולא מיועד להוות הצעה לציבור לפי סעיף 15א(א)(4)(א) לחוק ניירות ערך. המפרסם אינו מתכוון למכור ניירות ערך למשקיעים שמספרם עולה על שלושים וחמישה. מכירת יחידות השתתפות בשותפות תיעשה למשקיעים אשר מספרם אינו עולה על שלושים וחמישה בסך הכל והליך בחירתם יקבע על פי שיקול דעתו הבלעדי של השותף הכללי. כל התשואות, אם מוצגות, הינן תשואות עבר ואינן מייצגות או מבטיחות תשואות עתידיות כלשהן.
שלום לך!

 מה שלומך?

כמו בכל חודש בחודשו - האנקדוטות שלנו אצלך בתיבה!
ברכות לנמענים החדשים. אזכיר שהאנקדוטות נשלחות באופן אישי מאוד ומיועדות לגרום לנו לעצור שניה ולחשוב - איך נפרוש יותר עשירים, יותר שמחים, איך נעלה את רמת החיים שלנו. את האנקדוטות אפשר לקרוא תוך פחות מ 10 דקות. אם לקח לכם יותר מ 10 דקות, אנא השיבו לי עם מייל נזיפה ולהבא אנסה לקצר יותר.

לענייננו - דבר ראשון:
 

חדשות

  1. אני שמח לבשר לכם שהמכתב של עדן לתום המחצית הראשונה של 2013 יצא לאור. התוצאות לחצי השנה משביעות רצון ואנו שמחים מאוד. השותפות שלנו השיאה תשואה של 19.4% בששת החודשים האחרונים (תשואת השותף המוגבל היתה 15.5%), תשואה פנטסטית לכל הדיעות לתקופה כה קצרה.
     
  2. עבדכם הנאמן שינה כתובתו להרצליה מתל-אביב, לדירה גדולה ומרווחת יותר. למי שרוצה לבקר אותי - הכתובת שלי היא בני בנימין 1 דירה 28, הרצליה.
 

האנקדוטות - הסיפוק שבחסכנות והשקר החבוי בה


תגידו לי, מי מכם לא מכיר את ההרגשה הזו - הלחץ הזה - "צריך לחסוך עוד". השיחות עם בן הזוג: "ממי, חייבים לעמוד בתקציב". ללחץ לחסוך יש סיפוק משלים, אני קורא לו "הסיפוק החסכני", שמגיע בכל מיני צורות. למשל, מי מאיתנו לא מכיר את הסיפוק שנובע מלקחת אוטובוס במקום לקחת מונית? עובר לכם בראש: "הנה, במונית זה היה עולה 70 שקלים, עכשיו נסעתי ב 6.6 ש"ח, חסכתי כסף! זה אולי לא המון כסף, אבל הקטנים האלה מתחברים". או למשל הסיפוק שנובע מקניה של הפסטה הזולה יותר רק כי היא עולה בשקל פחות, ואז "חסכתי שקל", או למשל הסיפוק שנובע מנסיעה לתחנת הדלק שבה הדלק זול ב 10 אגורות לליטר, או למשל הסיפוק מאכילה במסעדה קצת יותר "עמך" כדי לחסוך כמה עשרות שקלים. לכל אחד יש את הצורה שלו "לחסוך". 

הסיפוק הזה מקבל עודף דגש בסוף החודש, כשפתאום יש יתרה חיובית בעו"ש כתוצאה מכל "החסכונות" שעשינו במהלך החודש, ואז אנו יכולים להפקיד לחסכון 1,500 שקל במקום 1,000 שקל בחודש רגיל. איזה כיף! חסכנו עוד 500 שקל, מגיעה לנו טפיחה על השכם וחיוך מלא סיפוק לבן / בת הזוג, שיחד עמדנו בתקציב מעל למצופה. כל הכבוד לנו. תמונה ורודה ויפה. 

צר לי להיות זה שיהרוס את המסיבה, אך חברים, זהו שקר, זו אחיזת עיניים. הסיפוק הזה שאותו אתם מרגישים כאשר אתם "חוסכים" הוא סיפוק ללא בסיס אמיתי. בכלל, אני מרגיש שעלי לתקוע טריז בגלגל הנחמד והורוד הזה שנקרא "חסכון". מי שחושב שדחיית הסיפוקים שהוא חווה כיום בשביל לחסוך עוד שקל "תשתלם לו בעתיד" - טועה או לפחות לא רואה את כל התמונה. עכשיו אומר משפט קשה מאוד, נסו להכניס אותו עמוק לראש, אפילו אם הוא נשמע לא הגיוני: אם אתם רוצים לפרוש עשירים, לא משנה כמה אתם חוסכים, 1,000, 2,000 או 5,000 שקלים בחודש - אין לכך משמעות. אם אתם רוצים להיות עשירים בפרישה, לדעתי, הכאב הזה של "לחסוך עוד שקל" לא שווה את ההשקעה שלכם, לא שווה את כאב הלב. כולנו מכירים את כל הסיפורים על החסכנים הגדולים, למשל שבאפט היה חוצה את הכביש כדי לקנות עיתון במכונה שבצד השני של הרחוב רק כי העיתון שם זול ב-50 סנט. הכל קשקוש. אתמול הייתי באירוע חברתי משפחתי ואמרתי לקרוב משפחה - "זה לא מעניין כמה אתה חוסך, זה לא משנה משמעותית את רמת החיים שלך בפרישה וזה מוריד משמעותית את רמת החיים שלך כיום". להשתאותו, המשכתי ודיקלמתי: "לא משנה אם אתה חוסך 200 שקלים בחודש, 1,000 שקלים בחודש, 2,000 שקלים בחודש או 5,000 שקלים בחודש. זהו לא הפרמטר שאני צריך כדי לומר לך אם תפרוש עשיר או לא, אם יהיה לך כסף לקנות דירות לילדך או שבקושי תממן את מחייתך בזקנתך". ואז הוספתי: "יותר מזה, רמת החיים הנוכחית שלך אינה בהכרח משפיעה באופן משמעותי על כמות הכסף שתהיה לך בפרישה. אם תבזבז יותר היום, לא בהכרח תהיה יותר עני בפרישה". אותו קרוב משפחה מצמץ ואמר "מה פתאום, זה לא יכול להיות". עניתי לו: "פיתום ורעמסס".

אני בטוח שחלקכם מרים גבה, אולי אפילו גבוה מאוד - עד כדי הברשת התקרה, ואומר: איך זה יכול להיות? זה לא נשמע הגיוני. ומה, היתכן? אסף? זה שאין לו אוטו ונוסע באוטובוסים, זה שלא קונה דירה - הקמצן הזה אומר שלא צריך לחסוך? מה קרה לו? היהפוך כושי עורו ונמר חברבורותיו? לבטח נטרפה עליו דעתו.

חברי היקרים! לא נטרפה עלי דעתי. אסביר ונבין כולנו.

דבר ראשון נניח הנחת בסיס - לרובינו המכריע לא מאוד משנה אם בפרישה יהיו לנו 8 מיליון שקלים או 10 מיליון שקלים או 12 מיליון שקלים - אנו כנראה נחיה באותו אופן (רמת חיים גבוהה), פלוס מינוס. אני חושב שדי בטוח לומר שאם יהיו לנו 8 מיליון שקלים או 12 מיליון שקלים החיים שלנו לא ישתנו דרמטית בפרישה. 

מסתבר שמה שחשוב באמת, אם אתם רוצים לפרוש עשירים, הם בדיוק שני פרמטרים, שאינם קשורים בכלל לסכום אותו אתם חוסכים: הזמן שיש לכם לפרישה (הזמן שאתם יכולים לא לגעת בכסף) והתשואה אותה אתם משיגים. כן כן, כמות הכסף שאתם חוסכים כמעט בכלל לא משנה.
 

תשואה

לא מאמינים? בואו ניקח דוגמא. נניח שיש לנו 40 שנים לפרישה, והפרישה תהיה בגיל 70, כלומר שאנו כיום בני 30. אפשר להשתמש בכל סט של מספרים, אך בכוונה רציתי טווח של זמן יחסית ארוך. תוחלת החיים עולה מהר וחלק גדול מאיתנו יעבור את גיל 90 ואולי אפילו את גיל 100 (תוחלת החים בישראל מעל 80).

ניקח בתור דוגמא את רועי (שם בדוי), שמתחיל מאפס חסכונות בגיל 30, וחוסך 1,000 שקלים בחודש, כל חודש, ובכל חודש הוא משקיע את הכסף בתעודה מסויימת שנותנת בממוצע 8% שנתי (כמו מדד המניות). ב40 שנים יש 480 חודשים. אחסוך לכם לחשב באקסל, חישבתי בשבילכם: בגיל 70, לרועי יהיו 3.5 מיליון שקלים, לא רע.
עכשיו ניקח את אלון (שם בדוי), שמרוויח מעט יותר טוב מרועי. גם הוא מתחיל מאפס חסכונות בגיל 30 אך היות והוא מרוויח מעט יותר מרועי, הוא מסוגל לחסוך 2,000 שקלים בחודש, פי 2 מאשר רועי, כל חודש, ובכל חודש הוא משקיע את הכסף בתעודה מסויימת שנותנת בממוצע 8% שנתי (כמו מדד המניות). לאלון יהיו בגיל 70 לא פחות מ- 7 מיליון שקלים, פי 2 מאשר לרועי.

עד כאן הכל צפוי ואני בטוח שאתם אומרים: "נו ברור שיהיה לאלון פי 2 כסף מאשר לרועי".

עכשיו אשאל אתכם שאלה: נניח שאלון, במקום לחסוך 2000 שקל בחודש, אומר לעצמו: "מגיע לי יותר!" ומחליט לשחרר את הרסן וחוסך 1000 שקל בחודש. מתוך 1,000 השקלים "העודפים" שנותרו לו בכל חודש הוא משלם 700 שקלים למנהל השקעות טוב שמשיג לו 10% על הכסף במקום 8%, ובשאר הכסף הוא קונה לאישתו ארוחה יקרה במסעדה כל חודש או עושה מנוי לחדר כושר טוב. פרט לכך שחיי הנישואין שלו יהיו טובים יותר והרגשתו הכללית תהיה טובה יותר כי הוא השקיע בעצמו - כמה כסף יהיה לו בגיל 70? נראה אתכם מנחשים, חכו מספר רגעים לפני שאתם קוראים הלאה. המתינו. נסו לנחש. ההגיון אומר - נו, הוא לא דחה סיפוקים, חשב שמגיע לו יותר - יהיה לו פחות כסף בפנסיה מאשר אם היה חוסך 2000 שקלים בחודש. לא? זיכרו שעכשיו אלון ורועי חוסכים אותו דבר, אך אלון משיג 2% תשואה מעל רועי. 

לאלון, שהחליט במקום לחסוך 2,000 שקלים לחסוך 1,000 שקלים אבל לקבל 10%, יהיו בפרישה 6.3 מיליון שקלים, כמעט כמו אילו היה חוסך 2,000 שקלים בחודש וכמעט פי 2 מאשר לרועי, בעוד ששניהם חסכו בדיוק את אותה הכמות (נומינלית)! רועי התאמץ במשך 40 שנים לחסוך 1,000 שקלים, לא בזבז אגורה, כנגדו, אלון חסך גם כן 1,000 שקלים כל חודש ובמקום לחסוך את ה- 1000 ש"ח "העודפים" שנותרו לו, בזבז אותם כל חודש בחודשו, במשך 40 שנים - בילה במסעדה עם אישתו, קנה מנוי לחדר כושר - והופל'ה - אלון סיים עם כמעט פי שניים יותר כסף ורמת חיים גבוהה יותר לאורך 40 שנים.

ומה יקרה לכסף של אלון אם הוא יחסוך 1,000 שקלים בחודש אבל ישיג 11%, רק אחוז אחד יותר? במקום 6.3 מיליון שקלים, יהיו לו בפרישה 8.5 מיליון שקלים, מעל שני מיליון שקלים יותר. וב- 12% יהיו לו 11.6 מיליון, שלושה מיליון שקלים יותר. ועכשיו לגולת הכותרת: מה יקרה לכסף של אלון אם הוא ישיג 15% בשנה עד לפנסיה? כמה כסף יהיה לו? 

לא פחות מ- 31 מיליון שקלים. 

אז עכשיו, בואו נחשוב יחד: אם אלון משיג 15% שנתי, את מי זה מעניין כמה הוא חוסך? מה זה משנה אם הוא חוסך 1,000 שקלים או יותר או פחות? למשל, אם אלון משיג 15% בשנה וחוסך רק 200 שקלים בחודש, רק 200 שקלים, ומתחיל מאפס, יהיו לו בפרישה מעל 6 מיליון שקלים! ותחשבו, לאורך כל חייו הוא חי חיי מותרות שאיפשרו לו לחסוך סכום פעוט של 200 שקלים בחודש!

עכשיו הבנו שהתשואה מאוד מאוד משנה. כל אחוז הוא חשוב מאוד. הרבה יותר חשוב מכמה חוסכים. אם חוסכים חצי או שליש או אפילו חמישית מהכמות המתוכננת אך משיגים עוד שניים-שלושה אחוזים בתשואה, דיינו.
 

זמן

עתה בואו נסתכל על אלמנט הזמן. 

נניח שרועי חוסך 1,000 שקל בחודש למשך 40 שנים, בקצב של 12% שנתי. קודם ראינו שבפנסיה, בגיל 70, 1,000 ש"ח בחודש ב 12% יתנו לרועי 11.6 מיליון שקלים. פנסיה נהדרת לכל הדיעות. 
מנגד, נניח שאלון מתאמץ ועובד כפליים קשה יותר מרועי ולכן כמו בדוגמא הקודמת חוסך פי 2 מרועי, 2,000 שקל בחודש למשך 30 שנים. גם אלון משיג תשואה של 12% שנתי. כמה כסף יהיה לאלון, שבמשך 30 שנים חסך 2,000 שקל, לעומת רועי שבמשך 40 שנים "לקח את הזמן" וחסך רק 1,000 שקל?

מסתבר שלאלון, אחרי כל המאמץ שהשקיע, אחרי שעבד כפליים מרועי במשך 30 שנה, יהיו בפנסיה 6.9 מיליון שקלים! לאלון יהיה פחות כסף מרועי! לאחר מאמץ כפול במשך 30 שנים תמימות, לאלון יהיה רק כמעט חצי מרועי! 

רגע רגע, איך זה?? אלון חסך פי 2 מרועי כל חודש! התאמץ! ראה את העולם דרך החור שבגרוש! רועי חסך 1,000 שקלים לאורך 480 חודשים, או 480 אלף שקל, אלון חסך 2,000 שקל על פני 360 חודשים, או 720 אלף שקל, הרבה הרבה יותר מרועי, ועדיין בפנסיה לרועי יהיה הרבה יותר כסף, כמעט פי 2!

איך זה יכול להיות? מי שחסך יותר, באותה תשואה, מקבל פחות? 

הזמן רבותי, הזמן. לרועי היו 10 שנים יותר להשקיע את הכסף. הזמן הוא פרמטר לא פחות חשוב מאשר התשואה. שניהם יחד יכתיבו את עתידכם.
 

הסתייגות

עכשיו הזמן להסתייג: אל תבינו אותי לא נכון - אני אמשיך לחסוך "ולהתקמצן". יבוא חוכם וישאל: "אם לא משנה כמה אתה חוסך, למה אתה חוסך?" פשוט! כי אני רואה כל 1,000 שקל שאני מוציא כיום כ- 200,000 שקל בפרישה. כן, אני לא צוחק, כדי שכל 1,000 שקל שלי יהפכו ל 200,000 שקל בפרישה, אני צריך "סך הכל" 14% בשנה למשך 40 שנים, ועדן כבר היום משיגה תשואה טובה מ- 14% בשנה. אבל לאנשים שלא אכפת להם אם יפרשו עם 10 מיליון שקלים או 50 מיליון שקלים כי הם פשוט לא יוכלו לבזבז את הכסף הזה בשימוש סביר עד תום חייהם - הם יכולים להרשות לעצמם לבזבז יותר ולחסוך מעט כבר היום. למשל, אלו מביננו, ברי המזל, שחסכו עד היום מיליון שקלים (ומעלה), כל שעליהם לעשות הוא לתת את אותם מיליון שקלים למנהל השקעות טוב שישיא תשואה טובה ולא לחסוך עוד שקל שחוק אחד כל ימי חייהם, בתנאי כמובן שיש להם מספיק זמן עד לפנסיה.

הנה המחשה לגבי 500,000 שקלים (מינימום ההשקעה בעדן) שמושקעים לתקופות שונות בתשואות שונות. שימו לב שאם אתם משיגים 10% ומעלה בשנה לתקופות של 30 שנה ומעלה, כמעט בכל תרחיש תחיו בכבוד עד עושר מופלג לעת זקנה, וזאת בהשקעה של "רק" 500,000 ש"ח, ללא חסכון שוטף בכלל:

השקעה של חצי מיליון שקלים לתקופות שונות בתשואות שונות


מסקנות מהדיון שלנו

1. מעתה זיכרו לעולם ולתמיד - לא כל כך משנה כמה כסף אתם חוסכים. משנה הרבה הרבה יותר כמה זמן אתם יכולים להשקיע את הכסף מבלי לגעת בו, ומשנה כמה תשואה אתם משיגים. אם אתם יכולים לחסוך 200 שקל בחודש, 500 בחודש, 1,000 או 10,000, זה לא משנה וזו לא השאלה העיקרית. השאלה העיקרית היא האם תצליחו להשיג 10% על הכסף שלכם ומעלה לאורך מספיק שנים. אם כן, במקרה כזה תפרשו עשירים, לא משנה מאיזה סכום התחלתם, גם אם השקעתם סכום קטן של 50,000 שקל. אם השגתם מנהל השקעות שאתם סומכים עליו ויכול להשיג לכם מעל 10% בשנה, ובתקווה 15% בשנה, לכו, בזבזו, תהנו מהחיים. זה באמת לא משנה אם תחסכו עוד 1,000 שקל או 2,000 או 5,000 שקלים בחודש. בפרישה תהיו מיליונרים.
2. מה שיקבע את איכות החיים שלכם בפרישה (וכיום) הוא לא דחיית הסיפוקים שלכם, לא אם לקחתם אוטובוס במקום מונית או אכלתם בשיפודי התקווה במקום לאכול "במקום של בשר" בנווה צדק בתל אביב - מה שיקבע את איכות החיים שלכם הם בדיוק שני פרמטרים: תשואה וזמן.
3. עדיף לכם לעבוד שעה פחות בעבודה ולחסוך פחות, ובשעה שפיניתם לעצמכם לחפש מנהל השקעות טוב או לדאוג באופן אקטיבי לחסכונותיכם. השעה הזו תשתלם לכם הרבה יותר מאשר כל תשע שעות העבודה שקדמו לה ובפנסיה לא תרגישו שחסכתם פחות כי עבדתם שעה פחות והרווחתם פחות.
4. אחרי שתתאמצו ותשיגו מנהל טוב לכספכם - שפרו את איכות חייכם. גם תחיו יותר זמן (אנשים מאושרים חיים יותר) וגם תחיו חיים מלאים יותר.

אני חושב שאלו מסקנות מהפכניות, בדיוק ההפך ממה שלימדו אותנו הורינו: "שמי שעובד קשה וחוסך הרבה יזדקן בכבוד". את הילדים שלי אני אלמד גרסא מתקדמת של המשפט: "תעבוד בגיל צעיר כדי להשיג הון התחלתי, כדי שתוכל להתחיל מוקדם מספיק לנהל את כספך ולהשיג תשואה סבירה כדי שתזדקן בכבוד", בלי להזכיר אפילו מילה אחת על מקצוע כלשהו בעתיד או עבודה. הילד שלי יוכל לעבוד במה שירצה, מה שחשוב הוא שהוא ידע לנהל את הונו באופן מושכל וכמה שיותר מוקדם. זו אחת המשימות החשובות בחיים, שיכולה לשנות חיים מקצה לקצה. אם הבן שלי יתחיל לחסוך ולהשקיע בגיל 14-15, כנראה כשיהיה בוגר יהיה לו חופש כלכלי גדול הרבה יותר מאשר לחבריו בגילו ובבגרותו... טוב אתם יכולים לדמיין. זהו, זה כל הקונץ. לצערי, בעידן של היום, מעבודה קשה לאו דווקא מזדקנים בכבוד. אני מקווה שתזכרו את המסקנות ותבינו שההחלטה בידי איזה מנהל השקעות לשים את כספכם היא בין ההחלטות החשובות ביותר שתעשו בחייכם, יותר חשובה מהחסכון שלכם ויותר חשובה מההחלטה באיזה בית תגורו או איזו משכנתא תקחו. ההחלטה הזו לא רק שתשפיע על רמת החיים שלכם בפרישה ואם יהיה לכם מספיק כסף לתמוך בילדים (ובנכדים), ההחלטה הזו תשפיע על איכות החיים שלכם היום, כי בבחירה של מנהל השקעות טוב תוכלו להרשות לעצמכם לחסוך קצת פחות ולחיות מעט יותר.

בעדן אנו מבינים את הנושא לעומק ותייחסים בכובד ראש לאחריות הענקית שמוטלת עלינו וכך אנו בוחרים את ההשקעות שלנו. בעדן אנו לא נכנסים להשקעה אם אנו לא סבורים שהיא יכולה לתת לפחות 15% בשנה, לדעתנו רוב ההשקעות שלנו יתנו מעבר לכך.

להתראות בחודש הבא!
אסף
 
© כל הזכויות שמורות 2013, אוליאל דרייפוס נתן השקעות הון בע"מ ועדן ניהול שותפויות בע"מ.
ניתן לראות גליונות קודמים בארכיון שלנו.
Email Marketing Powered by Mailchimp