|
בתמונה: גן המשחקים שנחנך לאחרונה בסור באהר שבירושלים המזרחית
שלום,
חג הפסח, או חג החירות במסורת היהודית, הוא הזמן לעיסוק באתגרים בפניהם עומד ארגון זכויות אדם כמו 'במקום'.
אני מבקשת להתחיל דווקא מנקודה שלא נוגעת בהכרח רק לתכנון. עמותת 'במקום' רואה בדאגה רבה את הכרסום בדמוקרטיה הישראלית בכלל וההתקפות על ארגוני זכויות האדם בפרט. הניסיונות של הדרג הפוליטי להשתיק את הקול הביקורתי, לתייג את פעילי זכויות האדם כבוגדים, לכופף את בג"ץ לתכתיבים פוליטיים ועוד, מצטברים לפגיעה במשטר הדמוקרטי המבוסס על פלורליזם ולא עריצות הרוב, כמו גם על הגבלת השלטון באמצעות החברה האזרחית כך שזכויות הפרט לא תפגענה. בשותפות עם ארגוני זכויות אדם אחרים, 'במקום' פועלת נגד נורמות אנטי דמוקרטיות שהשלטון מאמץ.
בתחילת מאי יתקיים בבי"מ לעניינים מקומיים בירושלים, דיון בעררים שהגשנו בשם תושבים מעיסאווייה וא-טור בירושלים המזרחית, כנגד צווי גינון שהוציאה העירייה על שטח של מאות דונמים בשכונות אלה. צווי גינון הם צווים המאפשרים לעירייה להקים גינות בקרקע פרטית שאינה בשימוש. במקרה הזה צווי הגינון הם ניסיון של העירייה ליישם את תכנית גן לאומי מורדות הר הצופים עוד לפני שאושרה. תכנית זו נמצאת כעת בבדיקה חוזרת בוועדה המחוזית, הודות להצלחה שלנו בוועדת ערר ארצית לשכנע כי נדרשת בדיקת צרכי התושבים לפני קביעת גן לאומי על אדמתם. צווי הגינון מהווים דוגמא לניסיון חסר הפשרות של עיריית ירושלים בסיוע הדוק של רשות הטבע והגנים להלאים קרקעות בכל מחיר – גם במחיר עקיפת חוק התכנון והבניה, במטרה לחסום את אפשרויות הפיתוח של השכונות הפלסטיניות בעיר.
בשטח C אנחנו עדים למספר כיווני פעולה מצד המנהל האזרחי, אשר ביחד גורמים לפגיעה קשה בזכות לקורת גג ולקיום בכבוד של התושבים הפלסטינים. הקפאת יוזמות תכנון של פלסטינים, הכנת תכניות שאינן מתאימות ומיועדות להעברה של קהילות בדואיות והגברת קצב הריסות בתים ומבנים אחרים. מהלכים אלה מותירים את האוכלוסייה ללא מענה לצרכים בסיסיים, וללא אפשרות לחיות ולהתקיים באזור.
בנגב, אנחנו מתמודדים עם הקו שהתווה משרד החקלאות, השולל הכרה בישובים הבדואים הלא מוכרים מכל וכל מצד אחד, ובהעדר הפיתוח בעשרת הכפרים שהוכרו בשנים האחרונות. אם נוסיף לכך את העובדה שהעיירות הוותיקות עדיין נמצאות בתחתית הסולם הסוציו-אקונומי בישראל, הרי שהחברה הבדואית היא הקבוצה הפגיעה ביותר בחברה הישראלית. בימים אלו אנחנו עוסקים בלימוד נושא הפיתוח הכלכלי כחלק מתפיסה כוללת של תכנון הכפרים, כצעד הבא בתור בעבודתנו עם קהילה זו, במקביל להמשך עבודתנו לקידום ההכרה בכפרים, תכנונם ופיתוחם הראויים.
בעבודה על התחדשות עירונית, אנחנו מתמודדים מול תפיסה של הממסד המקדשת את מקומו של השוק הפרטי כמממן הבלעדי של הפרויקטים, וכתוצאה מכך את הרווח היזמי כשיקול המכריע בתכנון. במקביל לעבודה שמכוונת לשנוי תפיסה זו ולאימוץ אלטרנטיבה של סיוע כלכלי מצד המדינה, שיאפשר פתרונות שימתנו את הצפיפות, אנחנו מנסים גם למתן את ההדרה שנובעת מעלויות התחזוקה בבניינים גבוהים, את הכפייה שבחוק "דייר סרבן", את היעדר ההתחשבות בהשפעות על סביבה רחבה שקיימת בתכנון נקודתי, כמו גם היעדר השיתוף של דיירים קיימים בתכניות הנוגעות להם.
לאחרונה אנחנו רואים שינוי חיובי ביחס לישובים הערביים. בדצמבר התקבלה החלטת ממשלה על הקצאת תקציבים לסגירת הפערים בין החברה הערבית לזו היהודית, גם בתחום התכנון, במסגרת תכנית חמש שנתית. קודם לכן, צוות מאה ועשרים הימים דן בדרכים להקדם את סגירת הפערים. האתגר של במקום הוא במעקב אחר הדרג הביצועי, בדאגה ליישום ההחלטות של דרג מקבלי ההחלטות.
חגים הם גם הזדמנות לשמוח. "עת במקום" מוקדש הפעם לעדכון על פרויקטים שיצאו לדרך ועל הצלחות העמותה. אני מודה לצוות המקצועי והמסור של במקום, ומאחלת לכל החוגגים את חג הפסח, חג חירות שמח.
ד"ר נעמה מישר,
יו"ר 'במקום'
|
