הסיום האופטימי של מגילת איכה
מתוך הספר "בריאה", הצפוי לראות אור בקרוב (גם בעזרתכם)
הרהורים שעלו לי בעומדי בין אמי לבתי בעת הכנסת ספר התורה בבית הכנסת.
המנגינה שתמיד מעוררת בי צמרמורת "חדש, חדש ימינו, חדש ימינו כקדם".
איזו שפה יש לנו.
האם אנחנו מבקשים לחיות מחדש את מה שהיה קודם,
או שאנחנו מבקשים ליצור משהו חדש תוך הסתכלות קדימה?
או גם וגם, בו זמנית?
חדש ימינו כקדם: גם "חדש" וגם "כקדם" יכולות כל אחת לסמל את השאיפה לעתיד או את הכמיהה לעבר, ואילו "ימינו" מסמלת את ההווה.
חברתי זהר, שבעבר נקראה יערה, הרשתה לי לצטט אותה בתובנה הבאה:... (להמשך המאמר לחצו כאן)
|