Copy
View this email in your browser

ברכת נשיאת 'במקום'

עם פרוס שנת תשע״ט ברצוני לאחל לכל חברי ׳במקום׳ שנה טובה, שנת עשיה ושנת הצלחות. שנה של הישגים לפעילות 'במקום' כמו גם לפעילות החברה האזרחית בכללותה.
כניסתי לתפקיד נשיאת העמותה עומדת בסימן התערערות מתמשכת במעמדן של זכויות האדם וזכויות התכנון בישראל, ובסימן אישורו של חוק הלאום,
אשר מפר את המחויבות של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית, לערכי שוויון לכלל אזרחיה.
לאור זאת, המשימות העומדות בפני 'במקום' גדלות והולכות ואני קוראת לכל חברי וחברות 'במקום' ועמיתיה לתרום תרומתכם להצלחה במילוין.
תרומתכם הכספית חשובה עתה יותר מתמיד הן בשל ריבוי הנושאים שעל סדר יומה של העמותה והן בשל הקיצוצים והמגבלות המושתות על ארגוני החברה האזרחית. במצב זה, כל תרומה תתקבל בברכה ותסייע בעמידה מול האתגרים הרבים הניצבים בפנינו שהם גם אתגרי החברה האזרחית ושוחרי הדמוקרטיה במדינת ישראל.

תהא השנה הבאה עלינו לטובה, שנת הצלחות והישגים בפעילות ׳במקום׳ ושנה של השפעה וצמיחה.
 
בברכה,
 
פרופ׳ טובי פנסטר
נשיאת 'במקום'
לתרומות לפקודת 'במקום – מתכננים למען זכויות תכנון':
* לתרומות מקוונות (און-ליין), באמצעות paypal (וכרטיס אשראי), בקישור כאן
* במזומן ו/או בהמחאה לכתובת: ת.ד. 7154 ירושלים 9107101 
* בהעברה בנקאית לבנק הבינלאומי סניף ראשי חשבון מס' 034452

קבלה תשלח על כל תרומה. נא לציין כתובת למשלוח
חברות וחברים יקרים,
חוק יסוד: הלאום מעורר בשבועות האחרונים דיון ציבורי ער. במרכזם של הדיונים ביקורת על הדרתו של המיעוט הדרוזי ברוב היהודי, על-אף תרומתו לטובת הכלל.  
'במקום' סבורה שהניסיון להציב את שאלת הכלתם של הדרוזים כסוגיה המרכזית בדיון על חוק יסוד: הלאום מגביל את הדיון להיבט צר במהותו האתנו-רפובליקנית של חוק יסוד זה, כלומר בשאלה עד כמה יש לבצר את גבולות ההנאה מזכויות יתר סביב הלאום היהודי. הגבלה זו מעמעמת את הדיון בשתי שאלות מהותיות: האחת, האם זכויות אזרחיות בסיסיות ראויות להתניה, כלומר האם בכלל יש לבצר זכויות יתר סביב הרוב? והשניה, האם חוק יסוד: הלאום, שמיטיב לכאורה את מצבו של הרוב הדומיננטי במדינה, תורם לריבוד זכויות בתוך הקהילה היהודית? כלומר, האם הקולקטיב המבוצר נהנה מזכויות שוות?
השאלות הללו מקבלות תהודה מיוחדת בניתוח סעיף 7(א) בחוק יסוד: הלאום, ולפיו "המדינה רואה בפיתוח התיישבות יהודית ערך לאומי, ותפעל על מנת לעודד ולקדם הקמה וביסוס שלה". ההתיישבות היהודית בישראל תרמה תרומה מכרעת לדמותה המרחבית של הארץ – מרחב מנוקד בלמעלה מאלף יישובים קטנים, רובם חסרי עמוד שדרה כלכלי עצמאי. מרביתם תוכננו והוקמו על גבי קרקעות ששירתו בעבר את הקהילות הפלסטיניות, בין אם באמצעות הכרזה על קרקעותיהם כנכסי נפקדים, קרקעות "בהסדר", ולאחרונה, עם מהלך הסדרת המאחזים, גם ללא צורך בהסדרה. היישובים הללו הקצינו את ההפרדה במגורים בישראל בין קהילות שונות. בשם הקהילתיות הם התבססו בראש ובראשונה על הדרת ערבים, אך גם גילו חוסר פתיחות למזרחים, עניים, אנשים עם צרכים מיוחדים, להט"בים ועוד.    
מסתבר שההתיישבות היהודית ביצרה זכויות יתר סביב הרוב, בהיותה ספק מרכזי של זכויות תכנון וזכויות מרחביות ליהודים בלבד. במקביל ההתיישבות יצרה ריבוד של זכויות תכנון וזכויות מרחביות בתוך הלאום היהודי. חוק "ועדות קבלה"  וחוק המועמדים להתיישבות, פרויקט ייהוד הגליל, הנגב וההתנחלות בשטחים סימנו את "הזכאים" לקרקעות חינם, להנאה משימוש בתשתיות, להנאה מהאמרת נדל"ן שהוענק בחינם או כמעט בחינם. בה בעת היא הרחיקה אחרים מזכויות מרחביות, כמו למשל מזרחים שהוקרבו על מזבח פיזור האוכלוסין בשנות החמישים, או חרדים שמורחקים לערי עוני חרדיות בשטחים או סמוך לקו הירוק.
הפרת הזכויות המרחביות והשוויון בהן הניעה את פעולותיה של במקום נגד ההתיישבות: נגד עקירת קהילות חאן אל-אחמר לשם הרחבת התנחלויות, נגד ועדות הקבלה, נגד הקמת היישוב חירן במחיר עקירת קהילת אום-אל-חירן ועוד.  גם עתה, במקום מתייצבת בחזית נגד חוק יסוד: הלאום והיא תמשיך להיאבק נגד החוק בכלל ונגד סעיפיו הנוגעים ל"עידוד ההתיישבות" בפרט.
כדי להמשיך ולעמוד במקומנו הטבעי נגד חוק הלאום ונגד סעיף 7א בו אנו זקוקות לתמיכתכן בפעילות הציבורית שלנו וכמובן גם בסיוע כספי. כל תרומה תתקבל בברכה ותסייע לכולנו להיאבק מאבק צודק ויעיל נגד חוק המבקש להדיר אוכלוסיות מהמרחב.
בברכת שנה טובה,
פרופ'  ארז צפדיה,
יו"ר הוועד המנהל, במקום    

ליד אבל בחוץ محاذي ولكن بالخارج - התיישבות ערבית לא מוסדרת בצפון הארץ

עמותת במקום שמחה להציג את השלב ראשון של סקר מקיף, ראשון מסוגו, אודות המצב הקיים בהתיישבות הערבית הלא מוסדרת בצפון. מטרת הסקר היא להביא את הנושא לידיעת כלל הציבור, להציג את השם והסיפור של כל מקום, ולציין היכן וליד אילו יישובים נמצאת נקודת ההתיישבות.

במהלך העבודה הגענו למקומות השונים כדי להכיר מקרוב את הצרכים של כל קהילה וקהילה. הפרטים אמנם משתנים, אך כל הקהילות חולקות את אותה מציאות של היעדר תכנון ומחסור בתשתיות וכן תקווה אחידה שניתן יהיה למצוא פתרון ראוי ומוסכם עבורן. אנו שואפים למצוא פתרונות תכנון מתאימים, התואמים את המאפיינים הייחודיים של כל נקודת התיישבות, תוך התחשבות ברצונות ובצרכים של תושביהן ובהסכמתם. 

בקישור המצורף ניתן ל"בקר" בכל נקודת התיישבות אופן וירטואלי, לשוטט במפה וללמוד מעט על המקום ומצב התכנון בו. ניתן להקטין ולהגדיל את המפה באמצעות כפתורים +/-. את המקרא ניתן למצוא תחת הכותרת מקרא/LEGEND. כדי לעבור בין הדפים, אפשר להקיש בכפתורים למעלה לפי שם המקום. בתוך הדפים מופיעים קישורים למידע נוסף (עם קו תחתון). כל התמונות ניתנות להגדלה בלחיצת עכבר.

לביקור הוירטואלי לחצו כאן

עדכונים

  • התהליך להסדרת ההתיישבות הבדואית בהר הנגב - חזרה לנקודת ההתחלה 
  • בשנים 2006-2005 החלה לקדם מינהלת הבדואים דאז תכנית לריכוז ההתיישבות הבדואית בהר הנגב בנקודת יישוב אחת, המאוכלסת ביותר: עבדה. החלה, אך לא קידמה. ב-2012, נקודת היישוב הועתקה צפונה לרמת ציפורים ובמסגרת זאת קודמה תכנית מתאר להקמת יישוב חדש. בעקבות התנגדות שהגשנו יחד עם קבוצת תושבים, האגודה לזכויות האזרח והפורום לדו-קיום בנגב, נקבע שיש לבחון את התכנית מחדש. רק כעבור שנתיים החלה רשות הבדואים בקידום תכנית מפורטת עבור היישוב החדש ברמת ציפורים. לקראת סוף 2017 התקיים כנס בו הכריזה הרשות על הכנת התכנית המפורטת שתלווה בתהליך יסודי של שיתוף ציבור. אבל כמו שכבר קרה בעבר - החלה, אך לא קידמה. ביולי השנה התקיים דיון בוועדה המחוזית דרום, המחזיר את התכנון ליישוב עבדה וזונח את תכנית רמת ציפורים. יש לקוות שהחזרה לנקודת ההתחלה אחרי למעלה מ-12 שנים תהווה נקודת מפנה ביחסים שבין רשויות המדינה לבין האוכלוסייה הבדואית בהר הנגב, ושהפעם אכן תקודם תכנית שתתאים לצרכיה של הקבוצות השונות במרחב זה. לקריאה בהרחבה
  • הצגת תוצאות מיפוי חברתי בשכונת רמת אליהו בראשון לציון
  • בחודשים דצמבר 2017 – פברואר 2018 ערכנו מיפוי חברתי במתחם נורוק בשכונת רמת אליהו בראשון לציון, בו עברנו מדלת לדלת. מתוך 96 הדירות במתחם נוצר מגע עם בעלים ו/או דיירים של 70 דירות (73%) ומולאו 45 שאלונים. מניתוח השיחות עם התושבים עלתה תמונה מורכבת: התושבים הביעו עמדה חיובית כלפי השכונה גם במצבה הנוכחי, אם כי היו מודעים להיבטים שליליים – חברתיים ופיזיים. רובם הצהירו שהם מעוניינים להמשיך להתגורר בה גם אחרי ההתחדשות. עמדה זו הייתה חזקה יותר בקרב בני הקהילה האתיופית אשר עבורם, הקשר השכונתי-קהילתי הוא חזק ומשמעותי. המסקנה המרכזית שעלתה מהמיפוי היא שחשוב לשמוע את דעת התושבים מבעוד מועד. ממצאי המיפוי הוצגו למנהלי פרויקט ההתחדשות במינהלת פינוי-בינוי רמת אליהו וכמובן גם לתושבי המתחם שהוזמנו לאירוע שכונתי קטן שקיימנו בחודש יולי. לקריאה בהרחבה
לתרומות לפקודת 'במקום – מתכננים למען זכויות תכנון':
* לתרומות מקוונות (און-ליין), באמצעות paypal (וכרטיס אשראי), בקישור כאן
* במזומן ו/או בהמחאה לכתובת: ת.ד. 7154 ירושלים 9107101 
* בהעברה בנקאית לבנק הבינלאומי סניף ראשי חשבון מס' 034452

קבלה תשלח על כל תרומה. נא לציין כתובת למשלוח
אנחנו מעוניינים להרחיב את רשימת המנויים על 'עת-במקום' ובהמשך גם להרחיב את תדירות שליחת העדכונים על הנעשה בעמותה. לשם כך אנחנו צריכים אותך!
 
נודה לך באם תשתפ/י מייל זה עם חבריך, תוך עידוד להצטרפות לרשימת התפוצה
בקישור זה

תודה על שיתוף הפעולה!
להצטרפות לרשימת התפוצה לחצ/י כאן
Facebook
Facebook
Website
Website
Email
Email
Twitter
Twitter
YouTube
YouTube
Copyright © 2018 Bimkom Planners for Planning Rights, All rights reserved.


unsubscribe from this list    update subscription preferences 

Email Marketing Powered by Mailchimp
Copyright © 2018 Bimkom Planners for Planning Rights, All rights reserved.


unsubscribe from this list    update subscription preferences 

Email Marketing Powered by Mailchimp