|
|
לוֹמְדִים עַל הַקְרָבַת קָרְבָּן אִם עוֹבְרִים עֲבֵרָה בִּשְׁגָגָה וּמַה הַהֶבְדֵּל אִם זוֹ עֲבֵרָה שֶׁל עֲבוֹדָה זָרָה. לוֹמְדִים עַל הַמִּקְרֶה שֶׁל יְהוּדִי שֶׁקּוֹשֵׁשׁ עֵצִים בַּמִּדְבָּר בְּשַׁבָּת וְכֵן עַל מִצְוַת צִיצִית.
בְּדֶרֶךְ כְּלָל אִם יְהוּדִי טוֹעֶה וְעוֹבֵר עֲבֵרָה, עָלָיו לְהַקְרִיב כֶּבֶשׂ אוֹ עֵז לְקָרְבָּן חַטָּאת. אֲבָל אִם יְהוּדִי עוֹבֵר עֲבֵרָה הַקְּשׁוּרָה בָּעֲבוֹדָה זָרָה, אֵין לוֹ בְּחִירָה, עָלָיו לְהַקְרִיב רַק עֵז.
אֲבָל אִם יְהוּדִי עָבַר עֲבֵרָה בְּכַוָּנָה חַס וְשָׁלוֹם, ה' מַעֲנִישׁ אוֹתוֹ בְּכָרֵת, הַנְּשָׁמָה שֶׁלּוֹ לֹא תְּקַבֵּל עוֹד חַיּוּת יְשִׁירָה מֵה'.
כָּעֵת לוֹמְדִים עַל מַשֶּׁהוּ שֶׁקָּרָה בַּשָּׁנָה לִפְנֵי חֵטְא הַמְרַגְּלִים עַל חֲשִׁיבוּת שְׁמִירַת הַשַּׁבָּת. הַתּוֹרָה רוֹצֶה שֶׁנֵּדַע שֶׁחִלּוּל שַׁבָּת הוּא כְּמוֹ עֲבוֹדָה זָרָה. וּמִי שֶׁשּׁוֹמֵר שַׁבָּת כְּאִלּוּ קִיֵּם אֶת כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ.
בַּשַּׁבָּת הַשְּׁנִיָּה אוֹתָהּ שָׁמְרוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֵם רָאוּ יְהוּדִי מְקוֹשֵׁשׁ עֵצִים בְּשַׁבָּת. הִזְהִירוּ אוֹתוֹ לְהַפְסִיק, אֲבָל הוּא לֹא הִקְשִׁיב. בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֵבִיאוּ אוֹתוֹ אֶל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן כֵּיוָן שֶׁלֹּא יָדְעוּ כֵּיצַד לְהַעֲנִישׁ אוֹתוֹ.
ה' אָמַר לְמֹשֶׁה רַבֵּנוּ שֶׁעוֹנְשׁוֹ סְקִילָה, וְזֶה מַה שֶׁעָשׂוּ.
לוֹמְדִים כָּעֵת עַל עוֹד מִצְוָה חֲשׁוּבָה, אֶת הַפְּסוּקִים הַמְדַבְּרִים עָלֶיהָ אוֹמְרִים פַּעֲמַיִם בַּיּוֹם בִּפְסוּקֵי קְרִיאַת שְׁמַע בַּקֶּטַע הַמַּתְחִיל בַּמִּלָּה “וַיֹּאמֶר”. מְדֻבָּר עַל מִצְוַת..
צִיצִית! הַמִּצְוָה הַזּוֹ גַּם הִיא כְּמוֹ קִיּוּם כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה. עַל יְדֵי לְבִישַׁת צִיצִית זוֹכְרִים לְקַיֵּם אֶת מִצְווֹת ה'.
הַמִּצְוָה הַזּוֹ מַּזְכִּירָה גַּם עַל יְצִיאַת מִצְרַיִם. אַחַת הַסִּבּוֹת הִיא מִכֵּיוָן שֶׁצִּיצִית הוּא בֶּגֶד עִם אַרְבַּע כְּנָפוֹת- פִּנּוֹת, כְּנֶגֶד אַרְבַּעַת הַמִּלִּים שֶׁה' הִזְכִּיר עַל יְצִיאַת מִצְרַיִם (וְהוֹצֵאתִי, וְהִצַּלְתִּי וְגָאַלְתִּי וְלָקַחְתִּי).
|
|
תְּהִלִים
יוֹם כ"ח לַחֹדֶשׁ פְּרָקִים קל"ה- קל"ט
|
|
|
בְּפֶרֶק קל"ח דָּוִד הַמֶּלֶךְ מוֹדֶה לַה' עַל הַחֶסֶד שֶׁעָשָׂה עִמּוֹ שֶׁשָּׁמַר אֶת הַבְטָחָתוֹ וְנָתַן לוֹ אֶת הַמְּלוּכָה. בְּסִיּוּם הַפֶּרֶק, דָּוִד הַמֶּלֶךְ מַרְאֶה הַכָּרַת הַטּוֹב עַל כָּךְ שֶׁה' הִצִּיל אוֹתוֹ מִצָּרָה וּבִקֵּשׁ שֶׁהַחֶסֶד שֶׁל ה' יַמְשִׁיךְ אִתּוֹ לְתָמִיד.
הַפָּסוּק הָאַחֲרוֹן בְּפֶרֶק זֶה, בּוֹ דָּוִד הַמֶּלֶךְ מְבַקֵּשׁ מֵה' שֶׁיִּהְיֶה אִתּוֹ לְתָמִיד, מַתְחִיל בָּאוֹת י וּמִסְתַּיֵּם בָּאוֹת ף'.
הָרַבִּי רַיַי"צ אָמַר פַּעַם לָרַבִּי, שֶׁכַּאֲשֶׁר הִתְחִיל לְהִתְפַּלֵּל, אָבִיו (הָרַבִּי הָרַשַׁ"ב) אָמַר לוֹ בְּאֵלּוּ פְּסוּקִים לְהִשְׁתַּמֵּשׁ לַשֵּׁם שֶׁלּוֹ בְּסִיּוּם תְּפִילַת הָעֲמִידָה.
עֲבוּר הַשֵּׁם יוֹסֵף, הָרַבִּי הָרַשַׁ"ב אָמַר לוֹ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּפָּסוּק הַזֶּה וְלַשֵׁם יִצְחָק לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּפָּסוּק "יוֹצִיאֵם מֵחֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת..." מִפֶּרֶק ק"ז.
|
|
תַּנְיָא
שַׁעַר הַיִּחוּד וְהָאֱמוּנָה פֶּרֶק ט'
|
|
|
לָמַדְנוּ אֶתְמוֹל שֶׁלַּמְרוֹת שֶׁמִּשְׁתַּמְּשִׁים בְּכֹחַ הַנְּשָׁמָה כְּמָשָׁל לְקִיּוּם מִצְווֹת יְדִיעַת ה', יֶשְׁנוֹ חֵלֶק בִּידִיעַת ה' שֶׁאֵינֶנּוּ יְכוֹלִים לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּנְּשָׁמָה שֶׁלָּנוּ כְּמָשָׁל: אֵיךְ כָּל “הַחֲלָקִים” שֶׁל ה' הֵם לֹא כְּמוֹ חֲלָקִים שׁוֹנִים אֵצֶל הָאָדָם כֵּיוָן שֶׁה' אֶחָד. אֵין מָשָׁל שֶׁיָּכוֹל לְהוֹעִיל לָנוּ לְהָבִין כֵּיצַד מַה שֶׁה' “חוֹשֵׁב”, “רוֹצֶה” וְ”עוֹשֶׂה” הַכֹּל דָּבָר אֶחָד.
יֶשְׁנָן חָמֵשׁ דְּרָכִים בָּהֶם הַנְּשָׁמָה שֶׁלָּנוּ מַבִּיעָה אֶת עַצְמָהּ חֶלְקָם גְּבוֹהִים יוֹתֵר וְחֶלְקָם נְמוּכִים יוֹתֵר.
הִנֵּה הַפֵּרוּט מֵהַדַּרְגָּה הַגְּבוֹהָה בְּיוֹתֵר וְעַד לְתַחְתּוֹנָה בְּיוֹתֵר:
1. שֵׂכֶל- מַה שֶׁאָדָם מֵבִין
2. מִדּוֹת- כֵּיצַד מַה שֶׁאָנוּ יוֹדְעִים גּוֹרֵם לָנוּ לְהַרְגִּישׁ
3. מַחֲשָׁבָה- מַה שֶׁחוֹשְׁבִים. כָּל מַחֲשָׁבָה גּוֹרֶמֶת לְאָדָם לַעֲשׂוֹת אוֹ לוֹמַר מַשֶּׁהוּ שֶׁנּוֹבֵעַ מֵאַחַת הַמִּדּוֹת.
4. דִּבּוּר- מַה שֶׁאוֹמְרִים, שֶׁהוּא דַּרְגָּה אַחַת אַחֲרֵי הַמַּחְשָׁבָה.
5. מַעֲשֶׂה- מַה שֶׁעוֹשִׂים. זוֹ הַדַּרְגָּה הַנְּמוּכָה בְּיוֹתֵר.
אֲבָל כָּל זֶה לֹא עוֹבֵד כְּמָשָׁל כְּדֵי לְהָבִין אֶת ה'. לַמְרוֹת שֶׁעֲבוּרֵנוּ חָכְמָה הִיא הַדַּרְגָּה הַגְּבוֹהָה בְּיוֹתֵר, אֵצֶל ה' זוֹ הַדַּרְגָּה הַנְּמוּכָה בְּיוֹתֵר.
ה' בָּרָא וְעָשָׂה אֶת הַחָכְמָה (כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּפָסוּק “כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ”) לָכֵן כְּשֶׁאָדָם חוֹשֵׁב עַל מָשָׁל מֵהַדַּרְגָּה הַגְּבוֹהָה בְּיוֹתֵר הוּא חוֹשֵׁב עַל חָכְמָה. אֲבָל אֵצֶל ה' שֶׁבָּרָא אֶת הַחָכְמָה, הַדַּרְגָּה הַגְּבוֹהָה בְּיוֹתֵר וְהַנְּמוּכָה בְּיוֹתֵר שֶׁלָּנוּ הֵן שָׁווֹת.
הַאִם אַתֶּם מְבִינִים?
כַּמּוּבָן שֶׁלֹּא!
אֵינֶנּוּ יְכוֹלִים לְהָבִין זֹאת! וְזֶה בְּעֶצֶם מַה שֶׁהַתַּנְיָא אוֹמֵר כָּאן.
לָכֵן לִפְעָמִים אוֹמְרִים “הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ”- מְדַבְּרִים עַל ה' בְּאֹפֶן שֶּׁאֵין שׁוּם מָשָׁל שֶׁיָּכוֹל לַעְזוֹר לָנוּ לְהָבִין.
(בְּעֶזְרַת ה' נִלְמַד עַל כָּךְ עוֹד מָחָר)
|
|
|
הַיּוֹם נִלְמַד סִפּוּר עַל כֹּחָהּ הַמֻּפְלָא שֶׁל אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל- לְסַיֵּעַ לִיהוּדִי אַחֵר בִּצְרָכָיו.
הַצֶּמַח צֶדֶק פַּעַם סִפֵּר לְרַבִּי הַמַּהַרַ"שׁ סִפּוּר שֶּׁאֵרַע לוֹ:
הַצֶּמַח צֶדֶק הָיָה בְּדַרְכּוֹ לְבֵית הַכְּנֶסֶת. מִישֶׁהוּ עָצַר אוֹתוֹ בַּדֶּרֶךְ וְשָׁאַל אִם יוּכַל לִלְווֹת מִמֶּנּוּ קְצָת כֶּסֶף עַל מְנָת שֶׁיּוּכַל לִקְנוֹת וְלִמְכֹּר דְּבָרִים בַשּׁוּק. הַצֶּמַח צֶדֶק בִּקֵּשׁ מִמֶּנּוּ לָשׁוּב אַחֲרֵי הַתְּפִלָּה.
כַּאֲשֶׁר הִגִּיעַ לְבֵית הַכְּנֶסֶת, הַצֶּמַח צֶדֶק הֵבִין שֶׁאוֹתוֹ אָדָם בֶּטַח זָקוּק לַכֶּסֶף בְּאֹפֶן מִיָּדִי. לָכֵן הָלַךְ לְבֵיתוֹ כְּדֵי לְהָבִיא לוֹ כֶּסֶף. הוּא חִפֵּשׂ עַד שֶׁמָּצָא אֶת אוֹתוֹ אָדָם וְנָתַן לוֹ אֶת הַהַלְוָאָה וְאָז הָלַךְ חֲזָרָה לְבֵית הַכְּנֶסֶת לַתְּפִלָּה.
הָאַדְמוֹ"ר הַזָּקֵן הִתְגַּלָּה לַצֶמַח צֶדֶק (מֵעֵין חֲלוֹם, לְאַחַר הַהִסְתַּלְּקוּת) וְהָיָה מְאֹד שָׂמֵחַ.
זוֹ הָיְתָה הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה שֶׁהָאַדְמוֹ"ר הַזָּקֵן הִתְגַּלָּה לַצֶמַח צֶדֶק מִזֶּה זְמַן רַב.
אַחֲרֵי שֶׁהַצֶּמַח צֶדֶק סִפֵּר אֶת הַסִּפּוּר, הוּא אָמַר שֶׁרַק הָעֶזְרָה לִיהוּדִי לְהַרְוִיחַ כַּמָּה פְּרוּטוֹת בִּמְכִירָה וּקְנִיָּה, פּוֹתֵחַ אֶת כָּל "שַׁעֲרֵי שָׁמַיִם".
שָׁנִים אַחַר כָּךְ הָרַבִּי הַמַּהַרַ"שׁ סֵפֶר לִבְנוֹ, הָרַבִּי הָרַשַׁ"ב אֶת הַסִּפּוּר. הוּא אָמַר שֶׁלַּמְרוֹת שֶׁזֶּה טוֹב לָדַעַת מַה קּוֹרֶה בְּשַׁעֲרֵי שָׁמַיִם, הַדָּבָר הָעִקָּרִי זֶה לַעְזוֹר לִיהוּדִי אַחֵר בְּכָל הַלֵּב וְלֵהָנוֹת מֵהָעֶזְרָה לִיהוּדִי אַחֵר.
|
|
|
הַיּוֹם נִלְמַד עוֹד 3 מִצְווֹת עַל דַּיָּנִים.
1. מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה שט”ו- אָסוּר לְקַלֵּל דַּיָּן / שׁוֹפֵט.
2. מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה שפ”א - לַדַּיָּן אָסוּר לְהַאֲמִין לְדִבְרֵי שֶׁקֶר. לַדַּיָּן אָסוּר לְהַתְחִיל לִשְׁמוֹעַ אֶת אֶחָד הַצְּדָדִים, לִפְנֵי שֶׁשְּׁנֵיהֶם נוֹכְחִים שָׁם. אַחֶרֶת הוּא עָשׂוּי לְהַאֲמִין לְמַשֶּׁהוּ שֶׁהוּא לֹא נָכוֹן.
הַמִּצְוָה הַזּוֹ מְיֻעֶדֶת לְכֻלָּנוּ : אָסוּר לָנוּ לִשְׁמוֹעַ לְדִבְרֵי שֶׁקֶר בְּעַצְמֵנוּ, לְמָשָׁל לָשׁוֹן הָרַע.
3. מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה שט”ז – אָסוּר לְקַלֵּל נָשִׂיא- מַנְהִיג שֶׁל הַיְהוּדִים.
|
|
רַמְבַּ״ם
הִלְכוֹת סַנְהֶדְרִין פְּרָקִים כ״ב, כ״ג, כ״ד
|
|
|
פֶּרֶק כ”ב – לוֹמְדִים כֵּיצַד דְּבָרִים נַעֲשִׂים בְּבֵית הַדִּין. בְּאִם יֵשׁ לְאָדָם נִמּוּק מַדּוּעַ פְּסַק הַדִּין צָרִיךְ לִהְיוֹת בְּאֹפֶן מְסֻיָּם, עָלָיו לוֹמַר זֹאת, אֲפִילוּ אִם הוּא חוֹשֵׁשׁ מַה יַחְשְׁבוּ אֲנָשִׁים אֲחֵרִים. כֵּיוָן ש”מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק”. יֵשׁ לְהִתְרַחֵק מִכָּל אֶפְשָׁרוּת שֶׁיֵּאָמֵר דָּבָר לֹא נָכוֹן. הַדָּבָר הֲכִי טוֹב זֶה מִקְרֶה שֶׁבּוֹ בֵּית הַדִּין מַצְלִיחַ לִגְרֹם לִשְׁנֵי הַצְּדָדִים לְהִתְפַּשֵּׁר! לִנְהֹג בְּדַרְכֵי שָׁלוֹם!
פֶּרֶק כ”ג- לוֹמְדִים עוֹד עַל הַמִּצְוָה שֶׁל אֶתְמוֹל, שֶׁלֹּא לָקַחַת שֹׁחַד. שֹׁחַד זֶה לֹא רַק כֶּסֶף, אִם מִישֶׁהוּ חָבֵר שֶׁל הַדַּיָּן, אוֹ עָשָׂה לוֹ טוֹבָה בֶּעָבָר, יִהְיֶה קָשֶׁה לַדַּיָּן לְהַאֲזִין לַצַּד הַשֵּׁנִי, הֱיוֹת וְהוּא כְּבָר מְחַבֵּב צַד אֶחָד וְלָכֵן אָסוּר לוֹ לִשְׁפּוֹט.
פֶּרֶק כ”ד – מְלַמֵּד מַה עַל הַדִּין לַעֲשׂוֹת אִם הוּא בָּטוּחַ שֶׁאֶחָד הַצְּדָדִים מְשַׁקֵּר, אוּלָם אֵינוֹ יָכוֹל לְהוֹכִיחַ זֹאת. אָסוּר לוֹ לִפְסֹק אִם הוּא לֹא חָשׁ שֶׁפָּסַק הַדִּין נָכוֹן, עָלָיו לְהַמְשִׁיךְ לִשְׁאוֹל אֶת הָעֵדִים עוֹד וְעוֹד שְׁאֵלוֹת עַד שֶׁמַּרְגִּישׁ בָּטוּחַ בִּפְסַק, אַחֶרֶת עָלָיו לְבַקֵּשׁ מִדַּיָּן אַחֵר שֶׁיִּפְסֹק.
|
|
|
הַיּוֹם כ"ח סִיוָן, הַיּוֹם שֶׁבּוֹ הָרַבִּי וְהָרַבָּנִית נִצְּלוּ מֵהַמִּלְחָמָה בְּאֵירוֹפָּה וְהִגִּיעוּ לְאַמֶרִיקָה. בְּיוֹם הַזֶּה, הָאֳנִיָּה שֶׁלָּהֶם "סַרְפַה פִּינְטוֹ" עָגְנָה בִּנְיוּ יוֹרְק.
הָאַדְמוֹ"ר הַקּוֹדֵם, שֶׁהָיָה אָז הָרַבִּי, פָּתַח שְׁלוֹשָׁה מוֹסְדוֹת בַּאֲמֶרִיקָה לַהֲפָצַת הַיַּהֲדוּת וַחֲסִידוּת. הֵם נִקְרָאִים הַמֶּרְכָּז לְעִנְיְנֵי חִנּוּךְ, מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל וּקְהָ"ת. הָרַבִּי הַרַיַי"צ מִנָּה אֶת הָרַבִּי כְּאַחֲרַאי עֲלֵיהֶם וּמֵאָז הֵם קִבְּלוּ תְּנוּפָה חֲזָקָה וּמַשְׁמָעוּתִית
חָסִיד מְבֻגָּר שֶׁנָּכַח שָׁם, אָמַר שֶׁכַּאֲשֶׁר הָרַבִּי הִגִּיעַ לְהִתְוַעֵד לָרִאשׁוֹנָה, הוּא דִּבֵּר עַל חַבַּ"ד - לְיוּבַּאוִיטְשׁ כְּאִלּוּ הָיְתָה חֲסִידוּת מְפֻרְסֶמֶת בְּכָל הָעוֹלָם. הַחֲסִידִים לֹא הֵבִינוּ, בִּגְלַל שֶׁבְּאוֹתוֹ זְמַן חַבַּ"ד לְיוּבַּאוִיטְשׁ הָיְתָה קְטַנָּה, לֹא הָיוּ כָּל כָּךְ הַרְבֵּה חֲסִידִים בַּאֲמֶרִיקָה. הַיּוֹם, כֻּלָּנוּ יְכוֹלִים לְהָבִין בִּגְלַל שֶׁלְיוּבַּאוִיטְשׁ מְפֻרְסֶמֶת בְּכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, בְּדִיּוּק כְּמוֹ שֶׁהָרַבִּי אָמַר.
כ"ח סִיוָן הוּא הַיּוֹם לַעֲרֹךְ הִתְוַעֲדוּת וּלְהוֹדוֹת לַה' עַל כָּךְ שֶּׁהִצִּיל אֶת הָרַבִּי וּלְהַחְלִיט הַחְלָטָה טוֹבָה לְהָפִיץ יַהֲדוּת בַּדֶּרֶךְ שֶׁהָרַבִּי הֶרְאָה לָנוּ.
|
|
▼ חוברות צביעה וגרסת הדפסה ▼
|
|
|
לע"נ התינוק זאב ארי' ע"ה בן יבלט"א הרה"ח ר' שניאור זלמן שי' גליק
נפטר ב' מנחם אב ה'תשע"ג
|
|
מוקדש למען בטחון יושבי ארץ ישראל
״ארץ אשר תמיד עיני ה׳ אלוקיך בה״ |
|
|