הלכות חדשות בעולם דיני חברות - דיני ניירות ערך - משפט עסקי
הבראה ופירוקים - איגוח - מתווכים פיננסים ניוזלטר 292 - 15/01/2020
חברי מערכת:
ד"ר צבי גבאי
ד"ר דב סולומון
יפתח אבן טל
ורד שיידמן - עורכת ראשית
עיקרי ניוזלטר זה
סיוע ברכישת מניות חברה
האיסור על חברה לסייע ברכישת מניותיה ומבחני ה"סיוע פיננסי".
דיון משפטי
עזרה
“There are two questions a man must ask himself: The first is 'Where am I going?' and the second is 'Who will go with me?' If you ever get these questions in the wrong order you are in trouble.”
Sam Keen, Fire in the Belly: On Being a Man
דחיפה קלה קדימה: "איש בעולם אינו חסר תועלת, אם הוא מסיר מעט ממשאו של אחר" - צייץ פעם צ'ארלס דיקנס בטוויטר (...!). הוראס מאן, כדמות פדגוגית דגולה אשר חי וחינך בשנים 1800 והלאה הסביר, כי "מי שאינו מסייע לזולתו, הרי שהוא הורס בעיקר את עצמו". ויפים במיוחד לעניינינו כאן, דבריו של הסופר נפוליאון היל, אשר נודע במאה הקודמת כאחד ממובילי ז'אנר ספרות העזרה עצמית ודווקא במסגרת זו, הוא גרס כי "הדרך הטובה והמהירה ביותר להצלחה, היא קודם כל, לעזור לאחרים להצליח - פשוטו כמשמעו". איזה אנשים! איזו גדלות נפש! איזו השראה!
אין ספק, כי חברות תרבותיות ונאורות מייחסות לתמיכה המוענקת למי שחייו קצת "גדולים עליו", ערך עליון שיש לקדשו ובהתאמה, הן נוטות לדחות מכל וכל, תפיסות דורסניות המצדיקות את דחיקתם החוצה של מי שאינם עומדים בקצב, אל מחוץ לשערי העיר (יוגב הוא לא רק הבעיה שלנו - "קיבוצניקים"). אך עם כל הכבוד להנחות הומאניות חומלות ותומכות אלה, שאלה בריאה, רלבנטית ובעיקר אחראית, מן הראוי שתתעורר ותידון גם בהקשרן של גבולותיה של העזרה.
אז, מתי עזרה שניתנת היא קצת יותר מידי? מתי עזרה, מהווה בעיה בפני עצמה? ראשית, ובמקום הראשון במדרג "העזרות הגרועות" תימצא, לדעתי, העזרה המייצרת תלות הדדית (codependency), הצפויה לשמר מאזן כוחות מעוות, שהשיוויוניות היחידה שניתן למצוא בה, אולי, היא מידת הנזק המובטח לשני הצדדים. שנית, עזרה מסוג "דחיפה קלה קדימה", המשקפת בעיקר את רצונותיו של המסייע, מהווה, בעיקר, התערבות גסה ודיס-פרופורציונאלית בין מה שהמקבל זקוק לו (או יכול לעמוד בו) לבין מה שמתחשק לעוזר לעשות. עזרה גרועה מסוג כזה מבטיחה להשאיר את המקבל במקום נמוך או גרוע מכך, שכוב על פניו לאחר שלא "עמד בפרץ" (ליטרלי). ולבסוף, קיימת גם העזרה הלוקה בחוסר מקצועיות, ובמסגרתה מוענק סיוע על בסיס שרשרת הערכות שגויות, גם אם בתום לב מצידו של המחלץ, אשר צפוי להוליד תוצאה גרועה על חשבונו של המקבל (וראו לעניין זה, את "ההיחלצות מהחילוץ" שמציעה הוראת סעיף 1(א) לחוק לא תעמוד על דם רעך, תשנ"ח - 1998, המבקשת (שלא לומר מתחננת), להסתפק בהזעקתם של גורמי מקצוע, תחת עשיית נזק נוסף ומיותר, במסגרת הערכה לא מדוייקת של הסיטואציה והיכולת האישית לסייע).
כאשר בעולם העסקי עסקינן, תפיסתן של פעולות עזרה וסיוע, נבחנות בראיה ריאליסטית יותר, ואפילו חשדנית. היחס הצונן כלפי עזרה בעולם המסחרי, נובע מ"ריבית הנשך" שעשויה להתלוות אליה. כאשר "העזרה", נצבעת בצבעי "טובה" שיש גם להיפרע ממנה, מתישהו בעתיד, הרי שהדרך להתגבשותה של שחיתות היא מהירה כמהירות האור. ואפרופו אור, שום זרקור לא יצליח להאיר על מרכיב האלטרואיסטיות שבאותה "טובה", מן הסיבה הפשוטה שהמרכיב איננו נמצא בה. עבריינות פוטנציאלית, לעומת זאת, דווקא כן, ובדליים מלאים.
במרבית ממדינות העולם נאסר על חברה, ככלל אצבע, "לעזור" לאחרים לרכוש את מניותיה. מי שרוצה להשקיע בחברה, נדרש לעשות זאת מכספו, וחברה איננה רשאית לסייע לו לעשות זאת, ממקורותיה שלה. הסיבות, הנימוקים, החשש מפני פגיעה וכלפי מי - אשר הובילו לעיגונו של האיסור בחוקי מדינות רבות בעולם - הם שיעסיקו אותנו ב- Court Reporter זה, וזאת בעקבות פסק דין מופתי ומהפכני של בית המשפט העליון באוסטרליה בתחום. פסק הדין האוסטרלי, לא רק שמנתח סוגיה משפטית ישנה-חדשה זו, ואף עורך משפט משווה אקזמפלרי לדין האנגלי אשר היה המקור להנבטתה של הדוקטרינה, הוא אף מציע התייחסות קצת יותר מודרנית לסוגיה, קצת יותר מסחרית בגישתה, ושווה שנשווה ונלמד אותה.
בהזדמנות זו, נחזק את ידם של האוסטרלים במאבקם הקשה לכבות את השריפות הקשות הפוקדות את היבשת בימים אלו, שפגיעתן ברכוש ובעיקר בנפש, עולות על כל דימיון.
האיסור על חברה לסייע ברכישת מניותיה ומבחני ה"סיוע פיננסי": האיסור על חברה לסייע פיננסית ברכישת מניותיה; ההיסטוריה של אנגליה ואוסטרליה, שהובילו לחקיקת האיסור להשתמש בכספי חברה לצורכי רכישת מניותיה בשתי המדינות; מה מוגדר כ"סיוע פיננסי אסור" של חברה לצורכי רכישת מניותיה; סעיף 260A(1) לחוק התאגידים האוסטרלי אשר קובע כי חברה יכולה לסייע פיננסית ברכישת מניותיה, כל עוד הסיוע הפיננסי איננו פוגע באופן מהותי בחברה, בבעלי מניותיה ביכולת החברה לפרוע חובותיה לנושיה; משמעותן והשלכותיהן המשפטיות של מגבלות עבירות של מניות חברה; חוקת חברה הקובעת הגבלת עבירות על מניותיה, באופן שמחייב בעל מניות מוכר, להציע לבעלי המניות הקיימים לרכוש את המניות לפני הזמנת צד ג' לרכוש; זכות סירוב ראשונה לבעלי מניות החברה לרכוש את המניות הנמכרות על ידי בעל מניות מוכר; האם חברה המגישה ומנהלת על חשבונה, תביעה לאכיפת זכויות הגבלת עבירות מניותיה, קרי זכות סירוב ראשונה, במחלוקת שבין בעלי מניותיה, עוברת על האיסור "לסייע פיננסית" ברכישת מניותיה?
