הלכות חדשות בעולם דיני חברות - דיני ניירות ערך - משפט עסקי
הבראה ופירוקים - איגוח - מתווכים פיננסים ניוזלטר 291 - 08/01/2020
חברי מערכת:
ד"ר צבי גבאי
ד"ר דב סולומון
יפתח אבן טל
ורד שיידמן - עורכת ראשית
עיקרי ניוזלטר זה
משפטי העשור
1. משברים
משבר הסאב פריים - אחריות של מי?
מורכבות הליכי האיגוח ואחריותם של המשתתפים בהנפקה למצגים הכוזבים שנכללו בהם.
אחריותן של בתי ההשקעות לנזקי פנסיות לפי חוק ERISA.
חילוצן של פרדי מק, פאני מיי וג'יני מיי.
אחריות חברות דירוג האשראי.
2. שינויים
התאמתן של "עבירות המידע" לזמנים מודרניים:
הבעת דעה של נושא משרה.
מרכיבי עבירת האיסור על מסחר במידע פנים בהתייחס למידע שעבר בשרשור למקבלי טיפ.
3. מגמות
הליכי פירוק חוצי גבולות:
קיזוז בין שני בנקים בהליכי פירוק המתנהלים באיסלנד ובסקוטלנד.
ניסיונותיו של הנאמן לנכסי מאיידוף להשיב אל קופת נכסי הפירוק כספי השקעה של משקיעים זרים.
"חוק המודל" והכרה בהליך פירוק זר עיקרי (הדין בסינגפור).
4. מדיניות
ביקורת שיפוטית:
הגנה לבעלי מניות מיעוט בעסקאות going private המקימות לדירקטוריון את חזקת שיקול הדעת העסקי.
כוחה של הצבעת האסיפה "לטהר" ניגודי עניינים פוטנציאליים בדירקטוריון באופן שמקים את חזקת שיקול הדעת העסקי.
5. חדשנות
אקטיביזם של בעלי מניות מיעוט:
הטלת אחריות על אקטיביסטים בגין סיוע להפרת חובות האמונים של הדירקטוריון.
6. התרחבות
מפרי חובות התאגיד שאינם אמונאים:
מיהו ה"מקדם" שאיננו בעל תפקיד בחברה אך צפוי לשאת באחריות בגין עבירות שביצעה?
אחריותה של יועצת פיננסית חיצונית לחברה על מרבית מנזקי בעלי המניות הנובעים מהפרת חובות האמונים של הדירקטוריון.
הטלת אחריות על אקטיביסטים בגין סיוע להפרת חובות האמונים של הדירקטוריון.
7. שערוריות
סקנדלים מונומנטליים:
הלוויתן הלונדוני של ג'יימי דיימון.
המניפולציה על שער ה-LIBOR.
עשור לניהול תיק הפירוק של ברנארד מאיידוף.
דיון משפטי
עשור הפיניקס
“It is fun to be in the same decade with you.”
- Roosevelt to Churchill
לראות, לכאוב, להשתנות: אומרים שאנחנו נוטים להעריך ביתר את מה שניתן להשיג בשנה, ולהעריך בחסר את מה שניתן להשיג בעשור. כמובן שאנחנו זקוקים לכמה עשורים באמתחתנו כדי שנוכל להעריך עד הסוף את דיוקה המופלא של אמת זו. אולם אין ספק שבחינת האירועים בפרספקטיבה של עשור היא בחינה שונה לחלוטין מזו של "הינדסייט" לשנה אחורה בלבד. כך, בחינתו של עשור ממעוף הציפור, מחייבת את העוז ואת האומץ להודות בקיומן של עובדות נוקבות, את מתן המשקל והכבוד הראוי להן, את גזירתן של מסקנות רלבנטיות בלבד, ואת ההכרה שייתכן שהאמת חמקה לנו מבין אצבעותינו בזמן אמת, על אף קיומן של נורות אדומות מקדימות. בחינת האירועים שהתרחשו במהלך שנה אחת, לעומת זאת, עשויה להניב תוצאות מבלבלות, משום שהריכוז עשוי להיות מוסט לעברו של האירוע הרועש ביותר אשר ברבות השנים, בטווח זמן ארוך יותר, הוא עשוי להתברר כלא יותר מגיהוק קטן על פני ציר הזמן. במילים אחרות, לרוב, במהלך שנה אחת, אנחנו בעיצומם של שינויים משמעותיים, שאיננו מסוגלים לזהות את תחילתם, סופם או אפילו את מיקומנו המדוייק ב"עין הסערה". בטווח של עשר שנים התמונה כבר מתבהרת ומסתברת, לאחר שהספקנו להשלים מעגלים, להשיל עור ומשקל עודפים, להבריא, ולהיוולד מחדש.
העשור שהסתיים היה עשור מורכב מאוד של התאוששות ממכה כואבת ותחייה, לאחר אירועי המשבר הפיננסי בשוק הסאב-פריים בארצות הברית שהתפוצץ באוקטובר 2008, ושלח אדוות צונאמי הרסניות לכל קצוות הגלובוס ובהקשר זה, אף אחד לא קופח. בסמוך לאחר התפוצצות הבועה, ועל סף קריסה פיננסית בסדר גודל עולמי מבהיל בעוצמתו, נולדו בלידות וואקום, חקיקות בהולות וננקטו פעולות מדיניות "צבאיות" כמעט, של הצלה או המתת חסד של כמה דינוזאורים שלא האמנו כי אי-פעם נחזה בגסיסתם (ליהמן ברדרס, בר-סטרנס, פרדי מאק). באווירה של פאניקה וחוסר וודאות, נפתח העשור השני, כשהוא מצונף בפינה ומלקק פצעים. ההבראה במהלך העשור החולף, חייבה אותנו להתעמת, קודם כל, עם מאפיינים לא מחמיאים של המין האנושי, העיקרי שבהם נכרך בהבנה שמשבר הסאב-פריים היה משבר מעשה ידי אדם, תולדה של רדיפת בצע, שמרכיביו העיקריים כללו חוסר אחריות וניצול נרקסיסטי של קהל רחב, על ידי קומץ בעלי עניין אישי שעשו את כל מה שנדרש על מנת להבטיח את הצלחת ההטעייה - והם, רבותיי, הצליחו. הצלחה גורפת וחוצה גבולות, יש לומר. העשור הראשון של המאה ה-21, היה עשור ממושך של הונאה ציבורית, שההתפכחות ממנה צרבה. מבחינה זו, העשור הראשון הוא "העשור האבוד". בעשור השני חוייבנו לראות, לכאוב ולהשתנות. זהו "עשור הפיניקס".
מן הצד השני של המטבע, כל משבר מזמן גם אירועים נפלאים המבטיחים התחדשות. כידוע, יש שתי דרכים לייצר שינויים ותמורות שיזניקו אותנו קדימה: הראשונה, תבונה אינהרנטית של אדם, אשר מוכן לוותר על נוחות פרטית לטובת השקעה שנועדה להיטיב עם קהלים נרחבים שהוא לעולם לא יכירם באופן אישי (מהטמה גנדי, אמא תרזה, מרטין לותר קינג). השנייה, משבר אישי חריף אשר בועט אותנו ממיטותינו באישון לילה, ומצעיד אותנו קילומטרים רבים אל מחוץ לאיזור הנוחות שבו העברנו את חיינו, עד שאיננו מסוגלים להיזכר בדרך חזרה. מתוך אירוע כזה, בלית ברירה, וממקום חומל, נחלץ אמיתות יסוד בלבד שאותן ניתן לסחוב. ברבות הימים, החודשים והשנים, בחלוף עשור בערך, כשנביט לאחור, נזהה את הקללות, נגלה את הברכות, נקבל את מה שהיה חייב לקרות.
דברים רבים צמחו במהלך העשור האחרון בעולם, ובין היתר, אם תרשו לי בצניעות, גם אנחנו - מערכת GCL - ילידי עשור זה, אשר זרעיה הראשונים נזרעו עם הקריסה הפיננסית בארה"ב ועם התובנה החדשה כי משברים אינם דופקים בנימוס על הדלת או מציגים אשרת כניסה ומעבר גבולות טריטוריאליים. הם פשוט מגיעים, נכנסים עם הבוץ על המגפיים, ומניחים רגליים על שולחן הקפה שבסלון. תרצו, לא תרצו, הם כאן. בנסיבות אלה, מחקר משותף, השוואה אינטליגנטית לדרכים שזה מכבר ייושמו, ואולי בהצלחה, על ידי אחרים, היא דרך נכונה ואף ראויה, לפתרונות ולשינויים. אף אדם ואף מערכת אינם מבוססים דיים או גדולים מספיק, בכדי לפטור עצמם מלמידה והתקדמות, ועבורי, באופן אישי, השימוש במשפט משווה ככלי יומיומי להתפתחות ולהבנה, הוא תובנת העשור האחרון, יחד עם עוד כמה דברים על הדרך כמובן. Court Reporter זה ייוחד לשינויים שהביא איתו העשור האחרון ובמסגרת זו, קיבצנו את הנושאים, פסקי הדין והשאלות המשפטיות, המייצגים והמשקפים את עיקר התמודדותן של מערכות המשפט השונות בעולם, לרבות המקומות שבהם נעשו הקפיצות הגדולות והמרגשות ביותר. גיליון זה מוקדש למשברים, לשינויים, למגמות, למדיניות, לחדשנות, להתרחבות ולשערוריות שהחכימו אותנו בעשור.
מורכבות הליכי האיגוח ואחריותם של המשתתפים בהנפקה למצגים הכוזבים שנכללו בהם: המשבר הפיננסי של שנת 2008 - מי הם שומרי הסף האחראים לנזקי משקיעים בהליך של איגוח?; כיצד מתבצעים הליכי האיגוח?; סוגי ההפרות החוזיות שנמנו עם המצגים הכוזבים בהליכי האיגוח; אחריותם על פי חוק של החברה המנפיקה והחתמים החתומים על גבי התשקיף למצגים המופיעים בו; המטרות התכלית והיעדים החוקיים של תשקיף שמנפיקה החברה להשכלת ציבור המשקיעים; פרט מהותי מטעה בתשקיף. אחריותן של בתי ההשקעות לנזקי פנסיות לפי חוק ERISA: כל מה שרצית לדעת על משכנתאות "סאב-פריים" ולא העזת לשאול - מהי הלוואה הנהנית מחסינות של סוכנים ממשלתיים (Ginnie Mae, Fannie Mae ו- Freddie Mac)?; מה הן סוגי המשכנתאות "המסוכנות" (משכנתאות jumbo, משכנתאות הסאב פריים ומשכנתאות מסוג Alt-A)?; חובות האמונים של מנהלי תיקי כספי הפנסיה לפי חוקERISA המבקש להגן על כספי הפנסיה של העובדים. חילוצן של פרדי מק, פאני מיי וג'יני מיי: היסטוריית הקמתן של פאני מיי ופרדי מק; היסטוריית חקיקתו של חוק הבראת שוק הדיור משנת 2008; הגבלות חוק על סמכות שיפוטו של בית המשפט הפדרלי בארצות הברית, ביחס לתוכניות הבראת המשק לאחר המשבר הפיננסי של שנת 2008 (כמשבר הסאב-פריים); היסטוריית הקמתה של הרשות הפדרלית לפיקוח על מימון משכנתאות לדיור (FHFA). אחריות חברות דירוג האשראי: יסודותיה של עבירת מצג שווא ואי-גילוי נאות; השימוש בחזקת כלל ה"תרמית בשוק" (fraud-on-the-market) על פי פסק הדין Basic בהעדר יכולת להוכיח הסתמכות בפועל על המצג הכוזב; מה נדרש תובע להוכיח במקרה של עילת תביעה מסוג אי-גילוי נאות?; רכיבי עבירת התרמית בניירות ערך לפי סעיפים 10(b) ו-10b-5 לחוק ניירות הערך הפדרלי.
2. שינויים
התאמתן של "עבירות המידע" לזמנים מודרניים:
הבעת דעה של נושא משרה: אימתי יראו בהשמטתם של פרטים מהותיים (omission) בהצהרה שהינה בגדר הבעת דעה, גם בבחינת מצג כוזב או מטעה, אפילו שעסקינן כאן בהבעת דעה ולא בהצהרת פרטים עובדתיים; התנאים שבהם הבעת דעה עלולה להגיע לכדי הפרה של חובות הגילוי הנאות; פרט מטעה במצג עובדתי ופרט מטעה במצג שהוא בבחינת הבעת דעה; מבחן "המשקיע הסביר" בעת קביעת אחריותו של מוסר הבעת העמדה והתייחסות לידיעותיו ולאמונתו הסובייקטיביות של מוסר ההודעה. מרכיבי עבירת האיסור על מסחר במידע פנים בהתייחס למידע שעבר בשרשור למקבלי טיפ: חובות נאמנות וחובות השמירה על סודיות של אנשי פנים של החברה והקשרן של החובות לעבירה של שימוש ומסחר פנים של החברה; חובותיו של מקבל מידע פנים tippee)), אשר יודע כי המידע נמסר לו תוך הפרת חובות הנאמנות של מוסר המידע; אחריותו של המקבל את מידע הפנים של החברה במסגרת עבירה של שימוש ומסחר במידע פנים; האם נדרש להוכיח ולהראות, כי איש הפנים קיבל תועלת אישית על מנת שיהיה ניתן להרשיעו בעבירת שימוש ומסחר במידע פנים?; על הקשר שבין שימוש במידע פנים של החברה ובין הפרת חובות האמונים. 3. מגמות:
הליכי פירוק חוצי גבולות:
קיזוז בין שני בנקים בהליכי פירוק המתנהלים באיסלנד ובסקוטלנד: תביעות הדדיות (Cross Claims) בין שני תאגידים בנקאיים בפירוק, הממוקמים במדינות שונות באיחוד האירופי; דיני קיזוז בחדלות פירעון על פי הדין באירופה; התנגשות בין הדין האיסלנדי לבין הדין הסקוטי בשאלות הקשורות בחדלות פירעון חוצה גבולות. ניסיונותיו של הנאמן לנכסי מאיידוף להשיב אל קופת נכסי הפירוק כספי השקעה של משקיעים זרים: האם החזקה כנגד תחולה חוץ-טריטוריאליות של הדין הפדרלי, או עקרונות של אחווה בינלאומית, מגבילים את היקפו של קוד פשיטת רגל, באופן שהנאמן אינו יכול לדרוש השבת רכוש מנעבר זר, שקיבל את הרכוש האמור מנעבר זר קודם?; בטלותה של העברה במרמה במסגרת חוק SIPA; עקרון האחווה הבינלאומית אשר מבטא את הכבוד שרוחש בית המשפט של המדינה כלפי ריבונות זרה; ביטול העברות במרמה לפי סעיף548(a)(1)(A) לקוד פשיטת רגל האמריקאי; החזקה כנגד תחולה אקסטרה-טריטוריאליות של הדין הפדרלי בארצות הברית; עקרונות "אחווה בינלאומית" הקובעים אחווה מנחה ככלל פרשנות ואחווה שיפוטית כעיקרון שבשיקול הדעת; באילו מקרים ייהנה צד ג' שקיבל לידיו נכסי חברה בהעברה אסורה, מהגנה על בסיס טענת אי-ידיעה ותשלום תמורה?; נקודת המפגש שבין חוק ההגנה על המשקיעים בניירות ערך - SIPA - קוד פשיטת רגל, הקוד המסחרי האחיד - UCC- והמשפט המקובל. "חוק המודל" והכרה בהליך פירוק זר עיקרי (הדין בסינגפור): המבחנים להכרה בהליך עיקרי זר בתחום חדלות פירעון; חדלות פירעון חוצה גבולות והכרה בהליך זר עיקרי לפי חוק המודל שחל בסינגפור; מבחני מרכז האינטרסים העיקרי של החברה הסינגפורית החייבת; אלו גורמים יש לבחון במסגרת בחינת שאלת מיקומו של מרכז האינטרסים של חברה חייבת ספציפית?; סעיף 17(2) לחוק המודל הסינגפורי, הקובע כי יש להכיר ב"הליך זר עיקרי", כאשר הליך זה מתנהל במדינה בה נמצא מרכז האינטרסים העיקרי של החייב (COMI - center of main interests); סעיף 354B לחוק התאגידים הסינגפורי אשר אימץ לתוכו את חוק מודל חדלות פירעון חוצה גבולות של UNCITRAL UNCITRAL Model Law on Cross-Border Insolvency (1997); מבחני סעיף 15 לחוק מודל חדלות פירעון חוצה גבולות של UNCITRAL(UNCITRAL Model Law on Cross-Border Insolvency (1997); מינויו של נאמן לפי צ'פטר 7 בבית המשפט לפשיטת רגל בארצות הברית וכיבוד הליכים אלה בהליכים שנפתחו בסינגפור. 4. מדיניות:
ביקורת שיפוטית:
הגנה לבעלי מניות מיעוט בעסקאות going private המקימות לדירקטוריון את חזקת שיקול הדעת העסקי: הלכת MFW; הדרכים לבסס את חזקת שיקול דעתו של הדירקטוריון לפי דוקטרינת MFW ולפי דוקטרינת Corwin; מנגנון הגנה כפול לטובת בעלי מניות המיעוט בעסקת חברה עם בעל השליטה בה הכולל מעורבותה של ועדת דירקטוריון מיוחדת והצבעת בעלי מניות שאין להם עניין אישי בהתקשרות; עסקת חברה שלבעל השליטה עניין אישי בה; עסקת חברה עם בעל השליטה בה ומנגנון ההגנה הכפול לטובת המיעוט המזכה בהגנה מפני התערבות שיפוטית גבוהה; יישום סטנדרט הבחינה השיפוטי לפי כלל שיקול הדעת העסקי בעת שבעל השליטה מתנה את התקשרות החברה עימו במנגנון הגנה כפול לטובת בעלי מניות המיעוט; מנגנון ההגנה הכפול - dual protection - של הלכת MFW; אלו סוגי חובות יש לבעל השליטה כלפי החברה וכלפי בעלי מניות המיעוט?; עסקאות חברה עם בעל השליטה וההנחה כי הוא מצוי משני צידי צידי המתרס. כוחה של הצבעת האסיפה "לטהר" ניגודי עניינים פוטנציאליים בדירקטוריון באופן שמקים את חזקת שיקול הדעת העסקי: "האפקט המטהר" של הצבעת בעלי מניות שאין להם עניין אישי בהתקשרות והקמת חזקת שיקול הדעת העסקי וטובת הדירקטוריון; מהו מידע "מהותי" לבעלי המניות המתבקשים לאשר עסקת מיזוג, שיש לשלבו בפרוקסי?; חובות הגילוי הנאות של דירקטוריון במסמכי הפרוקסי; הדרכים לבסס את חזקת שיקול דעתו של הדירקטוריון לפי דוקטרינת MFW ולפי דוקטרינת Corwin; על הקשר שבין קבלת החלטה מושכלת על בסיס מידע מלא ובין חזקת שיקול הדעת העסקי של הדירקטוריון; מהי חזקת שיקול הדעת העסקי?; מהו מידע מהותי למשקיע הסביר?; האם הצבעת אסיפת בעלי מניות יכולה "לטהר" החלטת דירקטוריון נגועה או חשודה בהיותה נגועה בעניין אישי? 5. חדשנות:
אקטיביזם של בעלי מניות מיעוט:
הטלת אחריות על אקטיביסטים בגין סיוע להפרת חובות האמונים של הדירקטוריון: אקטיביזם של בעל מניות מיעוט המבקש למכור את החברה בטווח הקצר המגיעה לכלל סיוע להפרת חובות האמונים של הדירקטוריון; אקטיביזם של קרנות גידור; האם צרכיה של קרן הון לתשלום מהיר בטווח הקצר, מעמידים אותה במצב של ניגוד עניינים מול החברה שבה היא מושקעת?; מהי המשמעות של קשרים עסקיים של הדירקטורים עם קרן הון בהקשר לחובות האמונים של הדירקטורים כלפי החברה?; אימתי מתקיימים יחסי חובות אמונים?; האם הדירקטורים הפרו את חובת האמונים הכללית של נאמנות ותום לב, בכך שהפיצו לבעלי מניות ביודעין מידע כוזב לגבי החברה?; מקורה של חזקת שיקול הדעת העסקי; באלו מקרים דירקטוריון נהנה מחזקת שיקול הדעת העסקי?; האם ניתן לטהר דירקטוריון נגוע בהצבעת בעלי מניות?; אימתי לא ייושמו הלכת KKR ו"האפקט המטהר" של הצבעת בעלי המניות על עסקה שאושרה בחברה בניגוד עניינים?; אי-גילוי פרט בעסקת מיזוג של חברה ציבורית, שהתגבש לכלל הפרה של חוסר תום לב של דירקטוריון החברה הישנה; הפרת חובות אמונים של דירקטורים בניהול משא ומתן לקראת מיזוג החברה; חובת הדירקטוריון להשיא רווחים לטובת בעלי המניות בעסקה להחלפת השליטה לפי פסק הדין "Revlon" (טענות רבלון); האם ליועצים חיצוניים לחברה יש חובות אמונים או חובות אחרות כלפי החברה?; אימתי יראו ביועצים חיצוניים כמי שנמצאים בניגודי עניינים וחשופים לאחריות בגין סיוע בהפרת חובות האמונים של הדירקטוריון?; גילוי נאות ביחס לניגוד עניינים של היועץ החיצוני; מהם מאבקי שליטה מסוג proxy contest?; האבחנה בין סטנדרט ההתנהלות של הדירקטור לסטנדרט הבחינה של בית המשפט; סטנדרט הבחינה המוגברת ועניין אישי של הדירקטור; האבחנה בין סטנדרט הבחינה של בית המשפט לפי כלל שיקול הדעת העסקי, לפי הבחינה המוגברת ולפי כלל ההגינות המלאה ובאילו נסיבות חל כל אחד מהם; חובתם של הדירקטורים למקסם את רווחי בעלי מניותיה בהסכם המכירה, תוך בחירה בדרך הסבירה ביותר -a path of reasonableness - לשם כך; משמעות החובה להשיא רווחים; האם חובת האמונים של הדירקטורים להשיא את רווחי החברה לטובת בעלי מניותיה, היא חובה להשיא בטווח הקצר או בטווח הארוך?
6. התרחבות:
מפרי חובות התאגיד שאינם אמונאים:
מיהו ה"מקדם" שאיננו בעל תפקיד בחברה אך צפוי לשאת באחריות בגין עבירות שביצעה? גבולות אחריותם של גורמים חיצוניים של חברה מדווחת, לעריכת מסמכי הדיווח של החברה הציבורית; מצג שווא ואי-גילוי נאות על פי דיני ניירות הערך הקנדיים; מבחן "סיכוי התביעה" בטרם אישורה של תביעה כי תתברר כתביעה ייצוגית ; מיהו יועץ חיצוני שניתן לראותו כ"מקדם" (promoter) של עסקי חברה מנפיקה אשר עשוי לחוב באחריות בגין מצג שווא ואי-גילוי נאות? אחריותה של יועצת פיננסית חיצונית לחברה על מרבית מנזקי בעלי המניות הנובעים מהפרת חובות האמונים של הדירקטוריון: הטלת אחריות על יועצת חיצונית, אשר נמצאה כאחראית לסיוע לדירקטוריון להפר את חובות האמונים שלו, לרבות הפרת חובות הזהירות שלו כלפי החברה וכלפי בעלי מניותיה בעת אישור עסקה למכירת החברה; מכירת חברה או מכירת שליטה וחובות הדירקטוריון לפי הלכת Revlon; מתי הלכתRevlon חלה על התנהלות הדירקטוריון ומתי בית המשפט יבחן את עסקת המיזוג לפי סטנדרט של בחינה מוגברת (enhanced scrutiny)?; חובת הזהירות של הדירקטוריון (duty of care) וחובת תום הלב; תחולת הבחינה המוגברת לפי הלכת Revlon- על אלו מקרים?; האם ניתן לפסוק הפרה של חובות הזהירות של הדירקטוריון, מבלי לפסוק כי התקיימה התרשלות-רבתי (gross negligence)? הטלת אחריות על אקטיביסטים בגין סיוע להפרת חובות האמונים של הדירקטוריון.
7. שערוריות:
סקנדלים מונומנטליים:
הלוויתן הלונדוני של ג'יימי דיימון:מצגים כוזבים ואי-גילוי נאות ביחס לשינויים שביצעה חטיבת ההשקעות בלונדון באסטרטגיית ההשקעות המאושרת של החברה, עת כפופה למדיניות סיכונים נמוכה במיוחד, לאחר שההשקעות "המסוכנות" שביצעה החטיבה בנגזרות, הובילו להפסד של כ-6.5 מיליארד דולר; אופן ניהולה של חקירת הדירקטוריון את הנושאים שנמנו בפנייה המוקדמת של בעל מניות בטרם הגשת תביעה נגזרת בשם חברה; היחס שבין כלל שיקול הדעת העסקי ובין חקירת הדירקטוריון את הפנייה המוקדמת של בעל מניות בחברה לפי סעיף23.1 לכללי סדרי הדין הפדרליים; מה הדין כאשר הדירקטוריון חוקר את דרישתו של התובע הנגזר באופן חלקי? מה הדין של החלק שלא נחקר ולא קיבל התייחסות של הדירקטוריון מבחינת התביעה הנגזרת? המניפולציה על שער ה-LIBOR: הצהרות כוזבות של חברי פאנל בנקאי באשר להערכתם את עלות ההלוואות היומיומיות הצפויות, נתון שנמסר על ידי חברי הפאנל לאיגוד הבנקאים הבריטיים, ועל בסיסו, חושב שער הליבור; מהותו של שער הליבור, כיצד הוא נקבע ואיך הוא מחושב?; מי הם הגורמים העומדים מאחורי קביעתו וחישובו?; כיצד בוצעה מניפולציה של שערי הליבור וכיצד מניפולציה זו פגעה בדיני התחרות?; אימתי קמה זכות עמידה לתובע פרטי בתביעה שעניינה נזק שנגרם כתוצאה מפגיעה בתחרות או בעילה של תרמית?
