Copy
GCL
Global Comparative Law
משפט משווה גלובלי
האתר הישראלי היחיד למשפט משווה בדיני תאגידים
חיפוש פסיקה בארה"ב, אנגליה, קנדה, אוסטרליה וסינגפור

www.gcl.co.il
The Court Reporter
Our global legal news on Your desk
www.gcl.co.il/LawRev  

הלכות חדשות בעולם
דיני חברות - דיני ניירות ערך - משפט עסקי
הבראה ופירוקים - איגוח - מתווכים פיננסים

ניוזלטר 303 - 01/04/2020

חברי מערכת:
ד"ר צבי גבאי
ד"ר דב סולומון
יפתח אבן טל
ורד שיידמן - עורכת ראשית
עיקרי ניוזלטר זה
 
כיבוד דינים זרים
 
 חדלות פירעון חוצת גבולות:
  • כיבוד דיני מדינות מתנגשים בעת שהאיחוד האירופי מתמודד עם המשבר הבנקאי משנת 2008 ועם קריסת המערכת הבנקאית באיסלנד.
  •  חדלות פירעון חוצה-גבולות, חוק מודל חדלות פירעון ו"הליכי הכרה" בהליכים זרים מחוץ למדינה. 

אכיפת דיני מס מקומיים לצד תחולת דיני האיחוד האירופי, במקרים של התנגשות ביניהם:
  • אכיפת דינים (חוקי המכס) של האיחוד האירופי לצד אכיפת הדינים המקומיים של מדינות האיחוד ודרכי הפרשנות במקרה של התנגשות.

אכיפת דינים משליטי סדר במסחר בינלאומי:
  • צווים זמניים חוצי גבולות נגד Google.

אכיפת דינים משליטי סדר במסחר בינלאומי והתנגשותם עם שיטות משפט זרות:
  • דיני תחרות חוצי גבולות ושיקולי בתי המשפט בהתייחס להצהרות של ממשל זר (השר למסחר הסיני) המבקש להצדיק את הפגיעה בתחרות מטעם הממשל הסיני.
  • התנגשות בין דיני דלוור לדיני סין, ביחס להליכי גילוי מסמכים לבקשתם של בעלי מניות. 
 
דיון משפטי
כיבוד דינים זרים
 
“There are no foreign lands. It is the traveler only who is foreign.”
 
Robert Louis Stevenson, The Silverado Squatters (1883)
 
כבוד אקסטרה-טריטוריאלי: כולנו שוהים במסדרון ההמתנה, משתדלים לשאת את אי-הנוחות שבאי-הידיעה, נאחזים בשרידים אחרונים של סבלנות וכבוד עצמי וכשאני אומרת אחרונים, הרי שזייפתי נתונים כלפי מעלה. מהמקום הזה, גיבושן של תוכניות עתידיות מהסוג הבומבסטי ביותר, מסתכם בהכנת תפריט ארוחת הצהריים, לאחר שנלקחה מאיתנו אפילו הנמוכה שבהנאות, זו אשר מתבססת על הצלחה השוואתית, או על זחיחות מטופשת של חוכמה בדיעבד, משום שהיומיום של כולנו, בישראל ומחוצה לה, מציב אתגרים שווים לחלוטין ותלויים גם באחריוּתיוּת של אחרים וזרים. למרבה האירוניה, "המרחק החברתי" הנכפה, מעולם לא יצר תחושת גורל משותפת יותר וקרבה חברתית עולמית גדולה יותר, מזו שכולנו חווים היום, כשכולנו מחוייבים לאותה צורה של התגייסות. בעודנו שומרים על שקט (משתדלים), ההתנהלות הפרטית של כל אחד מאיתנו בהווה, היא זו אשר תגבש את מבנה העתיד עבור כלל האנשים, באשר הם, וכל היתר די בטל.
לזכותו של עסק-ביש זה נציין, כי אין כמו "ייבוש" במסדרון ההמתנה, כדי לחדד חושים ולהאיר לכל אחד מאיתנו, את אותם החלקים בחיינו, שיכולים להשתדרג מאוד משכבת צבע מרעננת נוספת אחת בלבד, לצד אותם החלקים בחיינו שמחייבים כי נבעט את הכסא הרעוע שעליו הם עומדים (שיקולים לטווח ארוך? מישהו עוד רוצה להתעקש על זה? - אני!).
מבחינה פרקטית, הלך רוח זה מוצא ביטויו במציאות דואלית, שבה, מחד, היומיום מורכב מעבודה אינטנסיבית מאוד מהבית, אך מאידך, אנחנו שרויים תחת עננה כבדה של חוסר-רלבנטיות (כמו שנאמר - פול גז בניוטרל), ולמי שעוסק בתחום המשפט, תחושה זו מועצמת עוד יותר. בתי המשפט בעולם, ממשיכים לטפטף בימים אלו, בכמות המותאמת לנסיבות, פסיקות זהירות ונקודתיות למקרה הנדון בפניהם (לפחות כך זה נראה על פניו), בעודם מהססים לתת הכרעות מונומנטליות ומרחיקות לכת, אשר עשויות להיתפס בעתיד (בעוד כשעה ורבע), כהלכה פסוקה מיושנת ומפוספסת. בהקשר לזה יובהר, כי בתי המשפט במרבית מהמדינות בעולם (אולי חוץ מרוסיה), סגורים עד אמצע או סוף אפריל, או פועלים במתכונת מצומצמת. אך כשיתחיל המבול, כשעולם המסחר ישוב לעבודה וכפעולה ראשונה, יידרש להיערכות מחודשת אשר תכלול הערכות נזקים ואיזוני כוחות מחודשים בעקבות הפנדמיה - כלומר לכשהקורונה תקבל גם "מיימדים משפטיים" - אנחנו ב- GCL, מבטיחים לעדכן באופן שוטף על המוסק, על הנלמד ועל הנעשה בערכאות שותפינו לגלובוס.
נכון למועד כתיבת שורות אלו, עוד לא ניתן לגזור את השלכותיה המשפטיות של מגיפת הקורונה, ואף לא להבין אותן במלואן, משתי סיבות עיקריות: ראשית, הגברת עוד משתעלת לכל עבר, מפיצה את נזקיה, ואנחנו עוד לא יודעים האם הגענו לעין הטורנדו או שאנחנו רק סופגים את הפסולת המקדימה. שנית, עולם המשפט יפעל כשיקוף לתוצאותיה של המגיפה ועל כן, יש לקחת בחשבון משך זמן (גם אם קצר) להתגבשות התוצאות בשווקים ובמשקים, המקומיים והעולמיים, בטרם יוכלו בתי המשפט להסיק מסקנות וליישם מדיניות של ריפוי והרתעה.
אז מה בעצם ניתן לעשות בינתיים? מלבד תכנון ארוחת ערב, אני מציעה שני דברים. ראשית - לבחון מסקנות משפטיות בארץ ובעולם בעבר, בקרותם של משברים גלובליים, גם אם אלו לא באו לידי ביטוי בצורתה של מגיפה. האירוע הקולוסלי הקרוב ביותר אלינו, הוא כנראה משבר הסאב פריים משנת 2008 ובעקבותיו, זכינו בכמות עצומה של חקיקה ובפרט פסיקה עולמיים (באופן לא מפתיע, מארצות-הברית בעיקר), אשר שמו דגש על שני יסודות משפטיים שדרשו התייחסות ציבורית, יציקת תוכן חקיקתי, יישום שיפוטי מלא ובעיקר, שינוי תפיסתי חובק עולם. שני המרכיבים הללו הם: שקיפות ואחריות אישית. לא שהם לא היו קודם לכן. אולם משנת 2008 הם חדלו לשמש כקישוט מפונפן לחובת אמון כזו או אחרת. הדבר השני שאני מציעה להתחיל לבחון, ממקום שקט ככל שיימצא לנו, בימים אלו, ובזהירות רבתי כמובן, הוא את השאלה - מה נשתנה הלילה הזה, מכל הלילות? כאיבחון ראשון, חסר לי, באופן אישי, כבוד הדדי, אקסטרה-טריטוריאלי, של מדינה אחת, להשלכות החלטותיה הפנים-מדיניות, גם כלפי ביטחון אזרחיה של מדינה אחרת. על כן, מלבד השאלה, אילו דוקטרינות משפטיות חדשות תוליד הקורונה, אני תוהה לגבי מקומן של חקיקות בינלאומיות (ולא ברמת אמנה נחמדת כזו או אחרת), במסגרת ההיערכות לקביעת חבות ולהטלת אחריות משפטיות, על "התרשלויות מדיניות", שהולידו פגיעות בגוף ובנפש? זאת שאלה. אין לי תשובה.
ב- Court Reporter זה, בחרנו מקבץ של פסיקות גלובליות, העוסקות בהתייחסות המשפטית לאירועים שהמכנה המשותף ביניהם הוא ריבוי תחולת דינים ומקומות גיאוגרפיים רלבנטיים, ופתרונות להתנגשות ביניהם, על בסיס של כבוד לדין המקומי ולדין הזר. אנא שימו לב, הדיון איננו עוסק בשאלות של תחולה טריטוריאלית או אקסטרה-טריטוריאלית, או סמכות שיפוט, או תחולת דין או פורום נאות וכיוצ"ב. לחלוטין לא. הדיון עוסק במתן כבוד לדינים זרים על ידי הערכאות המקומיות היושבות בדין. מנקודת מוצא כזו, להערכתי, ניתן יהיה להתחיל לפתח פתרונות משפטיים הולמים, גם לנזקיה של מגיפה העולמית.   
 
 
סוגיות משפטיות בפסקי הדין
חדלות פירעון חוצת גבולות:
 
כיבוד דיני מדינות מתנגשים בעת שהאיחוד האירופי מתמודד עם המשבר הבנקאי משנת 2008 ועם קריסת המערכת הבנקאית באיסלנד: תביעות הדדיות (Cross Claims) בין שני תאגידים בנקאיים בפירוק, הממוקמים במדינות שונות באיחוד האירופי; דיני קיזוז בחדלות פירעון על פי הדין באירופה; התנגשות בין הדין האיסלנדי לבין הדין הסקוטי בשאלות הקשורות בחדלות פירעון חוצה גבולות.
 
חדלות פירעון חוצה-גבולות, חוק מודל חדלות פירעון ו"הליכי הכרה" בהליכים זרים מחוץ למדינההאם להכיר בהליך פירוק המתנהל בצ'ילה כהליך זר עיקרי, על כל המשתמע מכך?; חדלות פירעון חוצה גבולות; עקרונות להכרה מקומית בהליכים זרים הנערכים בערכאות שיפוט מחוץ לתחומי המדינה; בקשה להמצאת מסמכים לפי סעיף 21 לחוק מודל חדלות פירעון חוצה גבולות האנגלי של UNCITRAL; וויתור על דרישות פרוצדוראליות מסוימות של המצאה והודעה וצווים הקשורים להמצאה לפי תקנות בית המשפט הפדראלי (תאגידים) האוסטרלי.
 
אכיפת דיני מס מקומיים לצד תחולת דיני האיחוד האירופי, במקרים של התנגשות ביניהם:
 
אכיפת דינים (חוקי המכס) של האיחוד האירופי לצד אכיפת הדינים המקומיים של מדינות האיחוד ודרכי הפרשנות במקרה של התנגשות: דיני ההתיישנות על פי חקיקת האיחוד האירופי, ויישומן של הוראות חלופיות על פי דיני מדינות החברות באיחוד; כיצד יש ליישם את סעיף 221(4) לפקודת המכס האירופאית, הקובעת תקופה להגשת דרישה לפירעון חוב מטעם רשויות המס, מקום שאין הוראת חוק מדינית תקפה הקובעת הגבלה תקופתית אחרת?; שילוב בין הדינים המקומיים לדיני האיחוד האירופי.
 
אכיפת דינים משליטי סדר במסחר בינלאומי:
 
צווים זמניים חוצי גבולות נגד Google: האם יש לבית המשפט העליון של בריטיש קולומביה סמכות שיפוט להורות על צו מניעה חוץ טריטוריאלי, ואם כן, האם נכון וצודק לעשות זאת?; צו מניעה כנגד מי שאיננו צד בתביעה; צו מניעה חוצה גבולות המגביל עיסוק הפוגע בזכויות קנייניות של אחר.
 
אכיפת דינים משליטי סדר במסחר בינלאומי והתנגשותם עם שיטות משפט זרות:
 
דיני תחרות חוצי גבולות ושיקולי בתי המשפט בהתייחס להצהרות של ממשל זר (השר למסחר הסיני) המבקש להצדיק את הפגיעה בתחרות מטעם הממשל הסיני: אכיפה של דין זר בבתי המשפט הפדרליים בארצות הברית; דיני תחרות חוצי גבולות ושיקולי בתי המשפט הפדרליים בהתייחס להצהרות של ממשל זר; כלל 44.1 לכללי בתי המשפט הפדרליים האמריקאים והדרך שבה הם נדרשים להתייחס לדין זר או להצהרות מטעם ממשל זר; מהי פרקטיקה אנטי-תחרותית לפי סעיף 1 לחוק שרמן?
 
התנגשות בין דיני דלוור לדיני סין, ביחס להליכי גילוי מסמכים לבקשתם של בעלי מניות: הליכי גילוי ועיון על פי סעיף 220 לחוק החברות בדלוור, ובניגוד לדיני סין - שבה ממוקם מרכז פעילותה של החברה; האם סעיף 220 לחוק החברות בדלוור, הוא מנגנון ראוי של בעל מניות לחייב חברה ציבורית לעמוד בדרישות הגילוי הקבועות על ידי הרשות לניירות ערך? מהי סיבה "הולמת" להליכי גילוי מסמכי חברה לבעלי מניותיה לפי סעיף 220?; האם החברה רשאית להתנות את הליכי הגילוי בחיסיון המידע המועבר, ובכך למנוע מבעלת המניות להמשיך את המסחר בניירות הערך שלה, בהיותו של מסחר זה עלול להיחשב כשימוש במידע פנים של החברה בניגוד לדיני ניירות ערך? האם דרישות גילוי במסגרת רצונה של בעלת מניות להעריך את סיכוני ההחזקה בניירות הערך של החברה, הן מטרה הולמת לצורך הליכי גילוי? האם תשובה לשאלה זו משתנה, עת המידע שלגביו מבוקש הגילוי, היה מגולה אילו החברה עמדה בחובות הגילוי הרגולטוריים של הרשות לניירות ערך?

לקריאת פסקי הדין המלאים
ניוזלטר 297 (תמורה הולמת)
ניוזלטר 296 (דילול ודבוקה) (דילול ודבוקה)
ניוזלטר 295 (שאלה של תזמון)
ניוזלטר 294 (MFW overkill)
ניוזלטר 293 (מיהו הדירקטור העצמאי)

 
ניוזלטר 302 (דד-ליין)
ניוזלטר 301 (בין חתימה לסגירה – חלק שני)
ניוזלטר 300 (בין חתימה לסגירה – חלק ראשון)
ניוזלטר 299 (זכויות הצבעה)
ניוזלטר 298 (הבוקר שלמחרת)
What Does GCL do?
GCL - Global Comparative Law
Facebook
Website
GCL משפט משווה גלובלי © כל הזכויות שמורות
contact@gcl.co.il   08-9229552   ת.ד. 268, מודיעין

www.gcl.co.il/LawRev  






This email was sent to <<Email Address>>
why did I get this?    unsubscribe from this list    update subscription preferences
GCL - Global Comparative Law · בת חן · ת.ד. 110 · מושב חרות 4069100 · Israel

Email Marketing Powered by Mailchimp