חלוקת תמריצים מוגזמת לנושאי משרה הנהנית מהגנת "האפקט המטהר" של הצבעת אסיפת בעלי המניות - תשובת בית המשפט הצ'נסרי.
הגבלת כוחה המאשרר של אסיפת בעלי מניות ביחס לתמריצי בכירים מופרזים - תשובת בית המשפט העליון בדלוור.
הענקת תמריצי בכירים מופרזים במסגרת עסקאות quid pro quo ואי-היעילות שבפנייה מוקדמת לדירקטוריון קודם להגשתה של תביעה נגזרת התוקפת עסקאות אלה.
אנחנו שמחים ונרגשים לבשר כי בתקופה הקרובה אתר GCL עובר לאתר חדש המציע דרכי חיפוש ייחודיות וקלות לעריכת משפט משווה, לנוחות קהל לקוחותינו.
דיון משפטי
התמריץ
“The distance is nothing, when one has a motive.”
Jane Austen, Pride and Prejudice
כוח ההנעה: שני דברים חשובים ניתן ללמוד מהקשבה לאדם הנושא דברים: ראשית, את תוכן הדברים אותם הוא בוחר להציג בפנינו - אלו המומתקים בציפוי שוקולדי או מרמלדי, מקושט באלפי סוכריות קטנטנות וצבעוניות, ואלו שהושמטו או נדחפו לפינה אפלה. שנית, את מה שמניע אותו. את הראשון ניתן לזייף מכאן ועד ליום שלישי הבא, במיומנות כזו שאפילו הדובר עצמו, תוך כדי הגיגיו, מסוגל לבלבל בין הגרסה המועדפת לאמת. המניע, לעומת זאת, הוא דבר שכמעט ולא ניתן לשקר לגביו, למי שקשוב ומוכן להעמיק את הקריאה בין השורות. המניע הוא כוח שורשי ויסודי שקשה להתווכח איתו, המורכב ממספר כפתורי חירום, בהלה ובריחה שהשתלבו בהווייתינו לאחר שהושתלו בילדותינו, על ידי גורמים בעלי השפעה עצומה - אלה שהיה להם את הכוח לעצב או לחרב - כדוגמת הורים, חברים ואהבה ראשונה. ולא שלא ניתן להשתנות ולהתפתח עם השנים, בוודאי שכן! אלא שזה כרוך בנהיגה מאומצת בכביש "דוריאן גריי" צדדי ומקורצף. ככלות הכל, עסקינן בנדבכים מהעמוקים ביותר שלנו, תופסי נפח, מקום ומשקל, שמחייבים כי מניע אחר, חדש, משודרג ודיאטטי, יימלא את הוואקום שמולא בעבר על ידי מיטב המניעים הקדמוניים ביותר שלנו, שנעדרו כל אסתטיקה בסיסית.
דברים טובים ונפלאים ניתן לומר על המניע. בראש ובראשונה, תמריץ או מוטיבציה, הם כוח מתניע רב השפעה, לטוב ולרע, שרק באמצעותו ניתן להתקדם. כוח מתפרץ מסוג זה, הוא שאחראי למעשים החריפים ביותר ולתוצאות המדהימות ביותר, ובליבם של אלה, תמיד יימצאו מניעים, טובים כרעים, הכוללים פחד קמאי, קנאה מקציפת רוק, או תשוקה שמדירה ריכוז, שינה, או כל היגיון בריא. ההיסטוריה מלמדת, כעובדה שאין להתכחש לה, שאף אחד לא קם בבוקר ומעפיל לאוורסט, או כובש את אירופה, כשהוא חמוש ב"מדכאי מוטיבציה" מן הסוג הקלאסי, כדוגמת שאיפה הורית, היגיון קר, כדאיות כלכלית או שיקול דעת עסקי. קודם כל חולמים חלום. אישי ופרטי.
סיפורי "מניע" שהולידו תוצאות קיצוניות או הרות גורל, לא חסר: היכן היתה מדינת ישראל אלמלא דרישתו הזועמת של הרצל לטיפה של שקט, בלי רעש וצהלת ילדים, לצורך גיבושה של מחשבה מדינית מעמיקה ורציפה אחת, וכן! אפשר גם מרפסת לשם כך? היכן היתה אנגליה, ולמעשה העולם כולו, אלמלא הצורך הרגשני, כמעט, של ווינסטון צ'רצ'יל (שהיה עיתונאי, היסטוריון וסופר קודם להיותו פוליטיקאי) כי בית הנבחרים האנגלי יקבל ברצינות את תחזיותיו המלומדות, לפיהן הדביל האוסטרי עם השפם איננו קוץ קטנטן בישבן או אפיזודה חולפת? היכן היתה טרויה, אלמלא אהבתו של פאריס להלנה? (האמת - דווקא במקום מוצלח הרבה יותר! לוּ רק היה פאריס חושב שני צעדים קדימה, שוקל את הההשלכות בכובד ראש, או לפחות סופר עד עשר, בלב, לאט - אחד אגוזים, שניים אגוזים - לפני שהוא החליט להציל את הלנה מאגממנון, אולי הוא היה מגלה כי יש לה אחות יפה וגם פנויה). לטוב ולרע, המניע, התמריץ, אותם מרכיבים עמוקים שבאישיותנו, הם אלו שמבטיחים לייצר את התזוזות המשמעותיות, ובדרך כלל גם הטובות, המסיטות את דרכנו ממסלול מיושן ואובסוּליט, לדרך חדשה, רעננה, עם מוצא, גם אם לא ידוע.
לעיתים נדמה כי דווקא עולם המשפט, המשתייך למשפחת מדעי החברה, איננו אוהב לחלק יותר מידי קרדיט לבני האדם, במיוחד בסיטואציות מורכבות. חזקות, הנחות, סטנדרטים של בחינה וביקורת שיפוטית ומה לא, מלמדים על נקודת מוצא ספקנית למדי של מערכות המשפט בארץ ובעולם, ביחס ליכולותיהם של בני האדם לעשות טוב גם לאחרים, אפילו כשאצלם העסק מתנהל קשה. כזו היא, למשל, הגישה הרווחת סביב סוגיית חלוקת תמריצים ומענקי בכירים. חשדנות אינהרנטית והשלכתם של החשוכים שבמניעים, הם שמכתיבים את החמרת הדין ואת החמורים שבדיונים המשפטיים, עת נבחנת תקינות השלטון והממשל התאגידי, בחברה אשר אישרה חלוקה מסוג זה.
על פניו, ניתן לזהות בקלות יתירה את המניע של נושאי המשרה, המבקשים כי יחולקו להם מענקים מפרגנים, לאחר שהשקיעו שנים משמעותיות וחשובות בניהול החברה ובניווטה בין קולות הסירנות השונות (זמרתו של בעל השליטה אל מול קינתם של המיעוט). אלא שמי שמסיק שזהו כסף בלבד, אשר מניע את הגלגלים או לוחץ על הכפתורים, הרי שלעמדתו זו אינני מצטרפת. כסף, אני מאמינה, הוא בדרך כלל שיקוף, הנמקה או התרצה, למאוויים עמוקים הרבה יותר, המבקשים להתגשם. מזה כארבע שנים (והיד עוד נטויה) מתנהל בבתי המשפט בדלוור, מאבק אימתני, הייתי אומרת, תיק ליטיגציה מבין החשובים בתחום מענקים ותמריצי בכירים, המניב בכל פעם מחדש, החלטות משפטיות חורצות דין והרות גורל עבור יתר החברות הדלווריות המבקשות לחלק מענקים לבכיריהן. Court Reporter זה יעסוק בהחלטות שניתנו בתיק זה.
בחירת התובע הייצוגי בתביעה נגזרת התוקפת תמריצי בכירים: המבחנים לבחירת התובע הייצוגי בתביעה קבוצתית; שיקולי ומבחני הלכת Hirt לקביעת התאמתו והעדפתו של תובע ייצוגי אחד על פני השני.
חלוקת תמריצים מוגזמת לנושאי משרה הנהנית מהגנת "האפקט המטהר" של הצבעת אסיפת בעלי המניות - תשובת בית המשפט הצ'נסרי: האם חלוקה נדיבה של אופציות לדירקטורים במסגרת תכנית תמריצי בכירים שאושרה על ידי האסיפה, כפופה כעת לסטנדרטים של בחינה לפי העילה של בזבוז תאגידי?; עד כמה חסינה חלוקה נדיבה של אופציות לדירקטורים שהוענקה במסגרת תכנית שאושרה על ידי האסיפה, מפני בחינה של בית המשפט?; תכנית תמריצים פרטנית אל מול תכנית תמריצים כוללנית הנעדרת גבולות ברורים וכוחה של הצבעת האסיפה המאשררת את התכנית; מהם התנאים הנדרשים על מנת להצליח בטענה של בזבוז תאגידי?; מהו בזבוז תאגידי?; תגמול בכירים באמצעות אופציות והשפעתו על אופן נטילת הסיכונים על ידי המנהלים; חובות דירקטוריון לכבד ולמלא את תנאי תכנית האופציות; האם הצבעת אסיפת בעלי מניות יכולה "לטהר" החלטת דירקטוריון נגועה או חשודה בהיותה נגועה בעניין אישי?; הנסיבות שבהן יחילו את סטנדרט הבחינה לפי כלל ההגינות המלאה; מה דינן של עסקאות הכפופות לסטנדרט הבחינה המחמיר של בית המשפט פי כלל ההגינות המלאה לאורו של "האפקט המטהר"?; תמריצי בכירים וסטנדרט הבחינה לפי כלל ההגינות המלאה.
הגבלת כוחה המאשרר של אסיפת בעלי מניות ביחס לתמריצי בכירים מופרזים - תשובת בית המשפט העליון בדלוור: חוזקו המוגבל של אישור אסיפת בעלי מניות הניתן לתוכנית כללית לחלוקת אופציות וגמול דירקטורים; היעדרה של "הגנת אשרור" אסיפת בעלי מניות מפני תקיפת חלוקת אופציות לדירקטוריון בטענה לעסקה שיש לדירקטורים עניין אישי בה, כשתוכנית האופציות המאושרת על ידי האסיפה היא כללית מידי; עד כמה חסינה חלוקה נדיבה של אופציות לדירקטורים שהוענקה במסגרת תכנית שאושרה על ידי האסיפה, מפני בחינה של בית המשפט?; תכנית תמריצים פרטנית אל מול תכנית תמריצים כוללנית הנעדרת גבולות ברורים וכוחה של הצבעת האסיפה המאשררת את התכנית; תגמול בכירים באמצעות אופציות והשפעתו על אופן נטילת הסיכונים על ידי המנהלים; האם הצבעת אסיפת בעלי מניות יכולה "לטהר" החלטת דירקטוריון נגועה או חשודה בהיותה נגועה בעניין אישי?; הנסיבות שבהן יחילו את סטנדרט הבחינה לפי כלל ההגינות המלאה; מה דינן של עסקאות הכפופות לסטנדרט הבחינה המחמיר של בית המשפט פי כלל ההגינות המלאה לאורו של "האפקט המטהר"?; תמריצי בכירים וסטנדרט הבחינה לפי כלל ההגינות המלאה.
הענקת תמריצי בכירים מופרזים במסגרת עסקאות quid pro quo ואי-היעילות שבפנייה מוקדמת לדירקטוריון קודם להגשתה של תביעה נגזרת התוקפת עסקאות אלה: עסקאות quid pro quo "סדר לי ואסדר לך" כעסקאות עצמיות אסורות; עסקת "סדר לי ואסדר לך" אסורה על פי דין, מתקיימת בהקשרם של מענקים לבכירים, כאשר הדירקטוריון מסכים להעניק מענק או תמריץ רק אם חבריו זוכים ליתרון או להטבה אישית בתמורה; סטנדרט הטיעון והפירוט הנדרש בעסקאות שנטען לגביהן כי התגבשו לכלל עסקאות quid pro quo, בהקשר לטענת פטור בגין "אי היעילות שבפנייה מוקדמת" לדירקטוריון קודם להגשת תביעה נגזרת, לפי כלל 23.1; תמריצי בכירים וסטנדרט הבחינה לפי כלל ההגינות המלאה; מבחן חוסר היעילות שבפנייה מוקדמת לדירקטוריון לפי כלל 23.1 לכללי בית המשפט הצ'נסרי בדלוור; כיצד קובעים את עצמאות הדירקטוריון ביחס לשאלה, האם פנייה מוקדמת לדירקטוריון עובר להגשתה של תביעה נגזרת, היא יעילה או שאינה יעילה?; חזקת עצמאותו ואי-תלותו של הדירקטור - מתי היא מתקיימת, ומתי היא מופרכת?; אי יעילות בפנייה מוקדמת לדירקטוריון לפני הגשת תביעה נגזרת; מה הן העילות המשפטיות המבססות את הפטור של בעל מניות מפנייה מוקדמת לדירקטוריון; מהו דירקטור תלוי ובלתי עצמאי ביחס לשאלת אי-היעילות שבפנייה מוקדמת עובר להגשתה של תביעה נגזרת; מיהו הדירקטור התלוי, שאיננו עצמאי, לצורכי בחינת אי-יעילותה של פנייה מוקדמת לדירקטוריון קודם להגשתה של תביעה נגזרת; באילו מקרים נהנה הדירקטור מחזקת שיקול הדעת העסקי; חזקת שיקול הדעת העסקי ותביעות נגזרות; הנסיבות שבהן יחילו את סטנדרט הבחינה לפי כלל ההגינות המלאה.
