חברות וחברים,
אלימות מתנחלים נעשתה כה שגרתית ונפוצה בשנים האחרונות, עד שלעתים נדירות טורחת התקשורת לדווח עליה ופוליטיקאים לגנות אותה. היא נעשתה שקופה. כאשר בכל זאת נערך בישראל דיון ציבורי על האלימות הזו, מתוארים האנשים מאחוריה כ"נוער שוליים" ו"עשבים שוטים" מצד אחד, וכארכי-פושעים מצד שני, שמצליחים להערים גם על טובי החוקרים של המחלקה היהודית בשב"כ. כך, אלימות מתנחלים מתוארת גם כתופעה שולית ובלתי מייצגת וגם כאסון טבע שאין אפשרות של ממש להתמודד עמו. כפי שיודע כמעט כל מי ששירת בשטחים, שני התיאורים הללו שקריים.
השבוע הוצאנו חוברת עדויות חדשה, שמוקדשת כולה לאלימות מתנחלים ולחממה שבתוכה היא פורחת ומשגשגת. העדויות, שנאספו מחיילים ששירתו בשטחים מ-2012 עד 2020, שופכות אור על מערכת היחסים המורכבת בין הצבא למתנחלים. החיילים מתארים פקודות עמומות בנוגע לטיפול במתנחלים אלימים; הם מספרים על העלמת עין; על יחסי קרבה עם המתנחלים שמקשים עליהם לבצע את עבודתם ללא פניות; וכיצד מעטפת ההגנה הצבאית שמסופקת למתנחלים הופכת לאמצעי אלימות עקיף ולפעמים אפילו ישיר נגד פלסטינים.
זו אינה גזירת גורל, אלא תוצאה של מדיניות עמידה מנגד שנמשכת שנים על שנים. את המדיניות הזו ניתן לשנות. הרכבנו רשימה של 5 צעדים בסיסיים שניתן לבצע כבר כאן ועכשיו. יש כרגע שני אנשים בישראל שיכולים לקדם את השינוי הזה – שר הביטחון, בני גנץ, והשר לביטחון פנים, עמר בר לב. כחלק מהרכבה של ממשלת "שינוי" בסמכותם ובאחריותם לשנות.
1. להעמיד את הנושא על סדר היום: על הצבא והמשטרה להציב יחד תכנית שנתית ויעדים ברורים למלחמה באלימות מתנחלים. 2. לאסור עמידה מנגד: על הצבא להבהיר את הפקודות לחיילים ולמפקדים בשטח כך שיהיה ברור ללא יוצא מן הכלל שבסמכותם ואחריותם לעצור מתנחלים אלימים ובכך לשים סוף ולאסור את תופעת ה"עמידה מנגד". 3. לחקור: על המשטרה לחקור מקרי אלימות של מתנחלים כנגד פלסטינים גם אם לא הוגשה תלונה. 4. להנגיש: על המשטרה להקים מנגנון יעיל המאפשר לפלסטינים להגיש תלונות מבלי לעשות זאת פיזית בתחנות המשטרה שנמצאות באמצע התנחלויות ומצריכות ליווי, או בנקודות המרוחקות במת"קים, שאינן מעניקות מענה מספק. 5. לפקח על הרבש"צים וכיתות הכוננות: על משרד הביטחון לעצור את התופעה של רבש"צים וכיתות כוננות שפועלים מחוץ לשטח ההתנחלויות, ולנקוט בצעדי ענישה נגדם כאשר הם חורגים מתפקידם וסמכותם.
אבל אנחנו זקוקים גם לעזרה שלכם. היכנסו לאתר שפתחנו, ושלחו מכתב לגנץ ובר לב שתובע מהם מהם לשים סוף לשגרה שבועית של הצתות, גניבות, עקירות עצים ואלימות.
אין שום סיבה שכל שבוע נזכה לראות סרטון חדש עם חיילים חמושים מלווים מתנחלים רעולי פנים שמציתים את שדות שכניהם. אין שום סיבה שבמשטרה יסרבו לפתוח בחקירה על רצח של פלסטיני כי "לא התקבלה תלונה". אין סיבה שחיילים לא יקבלו את הכלים לעצור מתנחלים אלימים ואין סיבה שבמשטרה לא יתחילו להתייחס לאלימות הזו ברצינות. זו העבודה שלהם.
וזו גם העבודה של גנץ ובר-לב. האלימות הזו כרגע אינה הבעיה של מישהו אחר. היא מתרחשת במשמרת שלהם והם יכולים וצריכים לעצור אותה.
הלילה תלינו את שלט החוצות הזה בכניסה לירושלים. הגיע הזמן לשים סוף לאלימות המתנחלים
לישראלים קשה לדמיין את המשמעות של אלימות מתנחלים. קשה להם לדמיין אלימות שאינה מסתתרת, מפני שמבצעיה יודעים שכמעט בוודאות הם לא יצטרכו להתמודד עם ההשלכות; קשה להם לדמיין את ההשלכות שלה על אוכלוסייה שאפילו זכותה להפגין מוגבלת, שצריכה לצפות כיצד לעתים הפורעים מלווים בחיילים חמושים שמספקים להם הגנה.
הגיע הזמן לדבר על האלימות הזו ועל המדיניות שבתוכה היא משגשגת ופורחת. ביום רביעי, 28.7, ב-19:00 נערוך ערב מיוחד על אלימות מתנחלים, שבשל מגבלות הקורונה ישודר בשידור חי בפייסבוק וביוטיוב שלנו.
משתתפים: מנחה: דנה אולמרט - ד"ר לספרות עברית, חוקרת ועורכת ספרות, חברת הועד המנהל של שוברים שתיקה. פרימה (מרפי) בוביס - מנחת סדנאות ועוסקת בחינוך פוליטי. שירתה במנהל האזרחי ב-2013-2015 באזור שכם. שבתי בנדט – חבר צוות מעקב ההתנחלויות של שלום עכשיו. מתנחל בעברו וממקימי המאחז הראשון בגדה. קמר משרקי-אסעד - עו"ד לזכויות אדם. מייסדת שותפה בארגון חקל - ברית להגנה על זכויות אדם. דוב מורל – עובד בשומרים - המרכז לתקשורת ודמוקרטיה, סטודנט למשפטים. נער גבעות בעברו.
ביום שישי האחרון התפרסמה ב"ידיעות אחרונות" מודעה של מאה חיילים וחיילות שקוראים לשר הביטחון ולשר לביטחון פנים להעניק להם את הכלים לפעול נגד אלימות מתנחלים. אנחנו גאים בחתומים על המודעה הזו, וגאים במיוחד שמופיעים בה גם חברי צוות ופעילים שלנו. אלימות מתנחלים היא קודם כל אלימות ברשות. הגיע הזמן לשים לזה סוף.
