|
מתוך הלימוד בבית המדרש נעימ“ה השבוע • ואתחנן
פרשת "ואתחנן" והחכם אברהם סבע
חכם אברהם סבע כותב לא פחות משנים עשר עמודים על פרשת ו"אתחנן". וקריאה בכתביו נותנת לנו הצצה אל רגע שבו ההסטוריה, החיים האישיים והתורה נפגשים ואולי יש לומר מתנגשים.
חכם אברהם סבע, יליד קסטיליה ספרד, גורש לליסבון פורטוגול. רגע לפני כניסתו לעיר, נאסר על היהודים להכניס ספרים בעברית וחכם אברהם סבע מעיד שהוא קבר כתבי יד שלו "תחת עץ הזית" בכניסה לעיר, מתוך מחשבה שיבוא יום ויוכל לבוא לחלצם משם. בליסבון נכפה עליו לטבול את בניו לנצרות. משם ברח לתלאמסן באלג'יר המשיך לפאס במרוקו, שם שהה כמה שנים. בהמשך שם פניו לוורונה איטליה, עבר דרך טורקיה ושם נפטר.
תולדות חייו של חכם אברהם סבע ותלאותיו שזורים בתוך כתביו ופרשנותו והקורא בעיון מבחין בחיבוטי נפשו, בנסיון שלו לפייס ולגשר בין מציאות חייו הבלתי אפשרית לבין חיי התורה וההלכה.
ד"ה "וזה הייחוד האמיתי" [מה שאנו אומרים בקריאת שמע] "ובכל נפשך", ואפילו נוטל נפשך.
"וכן צריך לנגן בקריאת שמע שהיא שמחת העולם ושמחת יוסף"
רגע החיבור הגדול שבין האדם ליוצרו היא בקריאת שמע ובהצהרת הייחוד. הרגע הזה שמכיל בתוכו חיות, אמונה שלמה והתמסרות גדולה מלווה בתודעה שההתמסרות היא גם נכונות למסור את נפשנו על קידוש השם.
חכמת ישראל לעומת חכמת הגויים
ואמרו חכמים שני דברים: במה תוכר חכמתו האמיתית של היהודי בעיני הגויים: במילים "השכל וידוע אותי" ובקיום המצוות. אבל החכם מכיר על בשרו את המציאות ולכן, הוא אומר מתי יקראו חכמים? כשרואים האומות לישראל שמקיימים המצוות, ויוצאים מעוטפים בטלית, ומורידים הגשם בעיתו, ועוצרים המגיפה: אז יקראו עם חכם ונבון. שהרי הוא אברהם סבע היה גדול גם בתורה וגם במצוות ולא עמד לו דבר מכל אלו כאשר גירשהו מספרד ומליסבון.
"וקשרתם לאות על ידיך"
ואם יגזרו שלא יניחו תפילין, ראוי שתעשה לך סימנים ותקשור חוט השני על ידך לזכר דם הברית.
הקלטת שיעור השבוע:
|
