Copy
view in your browser
וזאת הברכה + סוכות | י"ט תשרי תשפ"ב | 25 לספטמבר 2021  | עלון מספר 412

מוקדש לעילוי נשמת
מרים רבקה בת חיים ז"ל
מרדכי יוסף בן יצחק דוד פרידלנד ז"ל
מנשה ז''ל בן מרדכי יוסף ז"ל ומרים פרידלנד תבל״א

ראובן שלום בן אפרים (הלוי) סגל ז"ל
ר' יוסף צבי בן ר' משה חיים הלוי ומרת צביה פרידלר

מזל טוב ליצחק נמרודי (וושינגטון, תשע"ז) ורעייתו בילויה להולדת הבן

מוקדש לעילוי נשמת יעקב בן אברהם ושרה אהרונוב ז''ל

 

?שתי ספינות ושני קברניטים - את מי משבחים
הרב נעם בלזם
ראש כולל תורה מציון בשיקגו (2005-2008)
כיום עוסק בכתיבת ביאור על פירוש המשנה של הרמב"ם, והמתכנת הראשי של ארגון פעמונים

 

לגרסת ה-PDF לחץ כאן
במדרש רבה על פרשתנו מובא (יא, ג):

דבר אחר: נח אמר למשה: אני גדול ממך, שניצלתי מדור המבול. אמר לו משה: אני נתעליתי יותר ממך. אתה הצלת את עצמך ולא היה בך כח להציל את דורך, אבל אני הצלתי את עצמי והצלתי את דורי כשנתחייבו כלייה בעגל; מנין? שנאמר: 'וינחם ה' על הרעה אשר דבר לעשות לעמו'.

לְמה הדבר דומה? לשתי ספינות שהיו בים והיו בתוכן שני קברניטין, אחד הציל את עצמו ולא הציל את ספינתו, ואחד הציל את עצמו ואת ספינתו. למי היו מקלסין, לא לאותו שהציל את עצמו ואת ספינתו?! כך נח לא הציל אלא את עצמו, אבל משה הציל את עצמו ואת דורו. הוי 'ואת עלית על כולנה'.

שתי שאלות עולות למקרא מדרש זה:

הראשונה - שאלה טכנית כללית. בכל מקרה בו חכמינו מביאים משל, צריך לנסות להבין לשם מה הובא המשל, ומה הוא תורם להבנת העניין? מה היה חסר אילו היה מובא הנמשל על ההבדל שבין נח למשה בלבד?

והשניה - לעצם הענין. אומר משה לנח: "אבל אני הצלתי את עצמי והצלתי את דורי כשנתחייבו כלייה בעגל". מה פירוש דברי משה "הצלתי את עצמי"? ממה בדיוק הציל משה את עצמו? לפי המדרש מדובר כאן על חטא העגל. האם משה היה אמור להיענש על חטא העגל? להפך! הרי שם הקב"ה אומר לו, תן לי להשמיד את כל העם ואותך אעשה לגוי גדול! אם כן, מה פשר דברי משה "אני הצלתי את עצמי", על איזו הצלה עצמית הוא מדבר?

נתחיל במשל. שאלנו לשם מה בא הנמשל על הקברניט והספינה? ובכן, הספינה היא חפץ דומם. מי שנותן לספינה את הכח להתקיים על פני המים, הוא הקברניט. אם ינהג אותה לכיוונים הלא נכונים - היא עלולה לעלות על שרטון ולטבוע. אף אם יצליח הקברניט להחלץ מן הספינה הטבועה בשלום, למי יקלסו? אך ורק לקברניט שהצליח להציל את ספינתו ולהביאה אל חוף מבטחים. קברניט שטבעה ספינתו, אע"פ שאת עצמו הציל, הרי זה כישלון שלו. הוא מנהיג הספינה, והיה אם טבעה - הלא הוא נכשל כמנהיג. זוהי הנקודה שלשמה הובא המשל. ההבנה שהאוניה איננה סתם משהו יקר ערך, אלא שהיכולת שלה להישמר, מראה על כושר ההנהגה והיכולת של רב החובל.

כעת עלינו ליישם דברים אלה לגבי משה רבינו בנמשל. משה אומר: "אני הצלתי את עצמי והצלתי את דורי". שאלנו, ממה הציל את עצמו? הציל גם הציל, כי על פי משל האניה, הציל משה את עצמו מכשלונו כמנהיג. אילו הייתה נגזרת גזירת שמד על עם ישראל, היה זה גם ואולי אף בעיקר, כשלונו של מנהיגם הדגול - של משה רבינו.

וזהו המסר העולה מן המדרש: האחריות המוטלת על המנהיג הינה כבדת משקל. הוא מנהיג האניה, ובאחריותו להביא אותה למקום מבטחים בעת סערה.

הדבר הזה נכון כלפינו, שליחי תורה מציון. נשלחנו להנהיג קהילות. איננו צריכים להיטמע בקהילה, אלא להוביל אותה קדימה, להעלות את הרמה הרוחנית בקהילה, ולא רק "לזרום" איתם. יש לנו ערך מוסף כשליחים המגיעים מארץ הקודש. והערך המוסף הזה צריך לבוא לידי ביטוי, באהבת הארץ ובאהבת התורה.

וכן הדברים נכונים לגבי כל אחד ואחת בביתו. כל אחד ואחת מאיתנו הוא מנהיג בביתו, מנהיג את משפחתו, את ילדיו. איננו צריכים "לזרום" עם מה שהילדים רוצים, אין אנו באים רק לשמר את הקיים ולכבות שריפות. אלא להיות אלו שמובילים אותם כלפי מעלה, להביא אותם להשגים רוחניים, ולרומם אותם. כל אחד מאיתנו הוא רב החובל של הספינה שלו.

לתגובות: balsam.junkmail@gmail.com
 
לדברי תורה נוספים על הפרשה לחץ כאן


"והיית אך שמח" – "את פניך ה' אבקש"

אליעד אברוך
בחור, אטלנטה (תשס"ח)
כיום רכז פיתוח משאבים בתנועת בני עקיבא בישראל

לגרסת ה-PDF לחץ כאן
 
המסתובב ברחובות ירושלים ובמקומות נוספים ברחבי ישראל בימי הסוכות יוכל לראות על כל לוחות המודעות הזמנות לאירועי שמחת בית השואבה. גם ללא לוחות המודעות ישנה ארשת של שחוק וחיוך הפרושה על פניהם של כולם בימי החג.
כשהתורה מתארת לנו את חג הסוכות היא מצווה עלינו:
"וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ: שִׁבְעַת יָמִים תָּחֹג לַה' אֱלֹקיךָ ... וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ" (דברים, ט"ז, י"ד-ט"ו)
הגמרא (פסחים, ק"ט, עמוד א') מבארת את הפסוק הזה כחיוב של ממש: "חייב אדם לשמח בניו ובני ביתו ברגל..." ספר החינוך (מצווה תפ"ח) לוקח פסוקים אלה ואת דברי הגמרא ומציג אותם כמצווה מתרי"ג מצוות ומגדיר לה טעמים ופרטי הלכות הכוללות בין השאר סעודות חג ורכישת בגדים נאים לכבוד החג.
אנו רואים ששמחת החג אינה סתם הווי בעלמא, רגש טבעי המגיע אל האדם כשהוא מגיע לביתו, מוקף בבני משפחתו, עטור בבגדי חג וסועד את ליבו במאכלים טובים, אלא מצווה של ממש. זו חובה הלכתית שעל האדם לקיים, מעבר לאינסטינקט הבסיסי לשמוח בימי החג.

כידוע לכל אדם מאמין, מצוות מקיימים גם כשלא נוח. דוגמה קלאסית במצוות שמחת החג מתרחשת כשהיא מתנגשת עם הלכות אבלות. לצערנו, כולם מכירים את ההלכה הדוחה את הלכות אבלות מפני שמחת החג:
"הרגלים וכן ראש השנה ויום הכיפורים אין דבר מדברי אבלות נוהג בהן וכל הקובר את מתו אפילו שעה אחת קודם הרגל או קודם ראש השנה ויום הכפורים בטלה ממנו גזירת שבעה... הקובר את מתו בתוך הרגל לא חלה עליו אבלות כלל ואינו נוהג אבלות ברגל אלא לאחר הרגל מתחיל למנות שבעה ונוהג בהן כל דברי אבלות..." (רמב"ם, הלכות אבל, פרק י', הלכות ג' וח').
אדם סיים כרגע את הלוויית אחד מאהוביו אך במקום ללכת לביתו ולהתאבל הוא מצווה "להקפיא" את אבלותו, לחזור לשמוח את שמחת החג שלו (כמובן, עם הסייגים ההלכתיים המוכרים) ועם צאת החג הוא מצווה לשוב ולהתאבל.
כיצד ניתן להגיע למצב כזה? כיצד ניתן לקחת את השמחה ולהפוך אותה מחוויה רגשית לציווי של ממש?

לשם כך נלך אל הציווי השני בתורה על שמחת חג הסוכות:
"אַךְ בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי ... תָּחֹגּוּ אֶת חַג ה' שִׁבְעַת יָמִים ... וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי ה' אֱלֹקיכֶם שִׁבְעַת יָמִים" (ויקרא, כ"ג, ל"ט-מ').
הרב יוסף דב סולובייצ'יק ("על התשועות" עמ' 104) כותב משפט מדהים שבמבט ראשון נראה תמוה אך הוא שופך אור חדש על ההבנה מהי השמחה בכלל ומהי שמחת החג בפרט:
"השמחה, על-פי היהדות, איננה רגש או מצב רוח. מצבי רוח הם חולפים ושטחיים. אין הם מתמזגים בתוך האישיות ואין הם נותנים ביטוי למודעותה הפנימית של האישיות".
הרב סולובייצ'יק ממשיך ומסביר כי הציווי על "ושמחת בחגך" קשור קשר הדוק אל "לפני ה' אלוקיכם". בחג אדם מרגיש קרוב אל ה'. אדם יכול לחוש שמחה אמיתית אך ורק כאשר הוא קרוב אל ה'. החג נותן לאדם הרגשה מיוחדת של קרבת אלוקים והיא זו שמובילה אל השמחה. שמחה מיוחדת המגיעה מ"וַאֲנִי קִרֲבַת אֱלֹקים לִי טוֹב" (תהילים, ע"ג, כ"ח).

זו גם הסיבה ששמחת החג מבטלת או דוחה את חובות האבלות. אדם הנפגש במוות נמצא במציאות של עצב, חוסר ובדידות. הוא נפגש במציאות של העדר ה' וודאי שלא נמצא במקום של "לפני ה'". שמחת החג היא דבר גבוה יותר מהרגשה סתמית. בחג, אדם נמצא במקום אחר בקשר בינו לבין הקב"ה, ולכן למרות רגש העצבות שבו הוא שרוי, הוא נקשר כעת אל המקום המיוחד שבו נשמתו נמצאת ומקיים את מצוות "ושמחת בחגך".
רבים וטובים כבר כתבו על הקשר המיוחד שבין כל חגי תשרי. בין המקום הרוחני הגבוה שאליו מגיע האדם בראש השנה ויום כיפור ובין השמחה הגשמית, לכאורה, שחוגגים בסוכות ובשמחת תורה. אחד החוטים השוזרים את כל ימי חגי תשרי הוא אמירת מזמור כ"ז בתהילים לאחר התפילה. במזמור זה מבקש דוד המלך: "לְךָ אָמַר לִבִּי בַּקְּשׁוּ פָנָי אֶת פָּנֶיךָ ה' אֲבַקֵּשׁ" (פסוק ח'), בקשת קרבת ה' אינה בקשה הנגמרת עם קריאת "ה' הוא האלוקים" במוצאי יום כיפור, אלא בקשה המלווה את האדם לאורך כל השנה. גם בימי השמחה "הגשמית" של חג הסוכות ממשיך האדם וקורא אל ה' – אני רוצה להיות קרוב אליך, "את פניך אבקש".
"הלא חפצך הוא שבני אדם יבקשו פניך... וכי יכירו תוך שמחה ואושר כי שכינתך עמהם בכל מקום" (פירוש הרש"ר הירש לתהילים כ"ז).

 
לעילוי נשמת סבתי, ביילא וייס בת אליעזר ורבקה קליין ז"ל, שנפטרה בשבת חול המועד סוכות תשע"ז

לתגובות: eliadavruch@gmail.com
 
לדברי תורה נוספים על הפרשה לחץ כאן

לומדים על הלולב

בפעילות בבי"ס בורנבלום בממפיס

!סיום מסכת סוכה

חג שמח מוושינגטון
היו שותפים בהפצת תורת ארץ ישראל!
תרמו כאן
תורה מציון הינה תנועה תורנית ציונית היוצרת חיבור אנושי בין יהודי העולם באמצעות הקמת מרכזים תורניים ציוניים ומגוון ערוצי השפעה עדכניים.

  מזה 25 שנים תורה מציון מכשירה ושולחת שליחים - רווקים, רווקות ומשפחות, לתפקידים חינוכיים בקהילות ברחבי העולם.


מעל ל-1,500 שליחי תורה מציון בעבר ובהווה מעשירים ומעצימים את אחינו בתפוצות. הם מחזקים את הזהות היהודית בקהילות, מהדקים את הקשר לישראל ומעודדים עלייה.

 
Like https://www.facebook.com/ShlichutTorahMitzion/?fref=ts on Facebook
Facebook
YouTube
Website
Email
Instagram
Twitter






This email was sent to <<email>>
why did I get this?    unsubscribe from this list    update subscription preferences
Torah MiTzion · King George · 54 · Jerusalem 71109 · Israel