הכל מהכל \\ אוקטובר 2021 

היי, מה שלומך?
איך המרגש אחרי החגים? 
איזו תקופה אינטנסיבית שמביאה איתה הכל מהכל, מפגשים עם חברים, טיולים, נסיעות, משפחה… יחד עם כל החוויות האלה מגיעות שלל תחושות ורגשות. לדוגמא, המפגש עם המשפחה שלנו מעורר בנו את העבר וההיסטוריה שלנו, ובו זמנית יוצר כמו "התקלות חזיתית" עם החלקים היפים יותר והיפים פחות של כל אחד ואחת מאיתנו.
 
מה פגשת הפעם, השנה? איזו התנהגות של אמא / אבא / אח.ות שמזכירה לכם צדדים פחות מחמיאים בתוכך גילית מחדש? אילו איכויות שממש אהבת גילית מחדש במשפחה שלך ובעצמך?
לפעמים יש לנו נטייה להימנע מלפגוש את כל שלל התחושות האלה. יחד עם זאת, אני רוצה להזכיר שדווקא לתת מקום לתחושות שלנו אומר שאנחנו קיימים, נמצאים פה. לתת לגיטימציה לכל רגש בין אם זה עלבון או בין אם זו שמחה מאפשר לנו להיות בחוויה של חיים ונוכחות.
 
הניסיון להוריד מהווליום של הרגשות - מוריד מהנוכחות שלנו. מנגד, להסכים לפגוש את כל מנעד התחושות והרגשות הוא מה שהופך את היום יום למלא בצבעים - כל אחד מאיתנו החליט מתישהו שעדיף להוריד מהווליום, להרגיש פחות - לא נכנס כרגע לסיבות אבל היו לנו סיבות טובות.
לבחירה הזו יש מחיר: והיא שאנחנו פחות בחיבור לעצמנו, פחות בנוכחות ועוברים את היום יום עם פחות ויטאליות (חיות). ברגע שוויתרנו והורדנו את הווליום של התחושות הפיזיות, כל חווית החיים שלנו נעשית דלה ורדודה יותר.
האפשרות להשיב את כל מנעד הרגשות והתחושות לחיינו נתונה בידינו בלבד. להסכים לנעים, לכואב, למעצבן, למפחיד ולרך, להיות נוכח בשגרה שלנו משיב לנו צבע ועושר לשיגרה השוחקת.
 
אחרי החגים, כולנו מלאי תחושות כמו אחרי מסע ארוך ואינטסיבי: שמחים, כואבים, חוששים, מתרגשים.
קחו לכם את הזמן ותחוו, תנו מקום, לכל תחושה שמגיעה בין אם היא "טובה" או "רעה" - ותעברו דרכה, תרקדו, תזוזו או רק תשבו בשקט עם מה שיש.
וגלו אילו צבעים חדשים וישנים מקיפים את חייכם?
חזרה מעניינת וצבעונית לשגרה