עדכונים לקראת סוף שנה

להלן עדכון לגבי הפעילויות המובילות מהחודשים האחרונים:

1. מתרגשים ושמחים לפרגן ליו"ר הועד וממקימי הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא, ד"ר אלון שפון, על פרסום שני מאמרים בכתב העת היוקרתי Nature, בנושא מזונות מן המים והקשר הסביבתי, ושאחד המאמרים אף זכה לככב על עמוד השער של כתב העת. המאמרים הם חלק מפרויקט Blue Food Assessment בנושא מזונות מן המים והקשר הבריאותי-סביבתי:

2. לאחרונה טרנד משאיות המזון כובש את ישראל 🌭🍟
הקשיבו לד"ר דורית אדלר מתראיינת בתוכנית "כאן סביבה" עם שרון וכסלר ואורי לוי על הטרנד החדש בהתייחסות לאספקטים של בריאות הציבור ובריאות הסביבה.

3. כמה פלסטיק, או ליתר דיוק חלקיקי פלסטיק זעירים, מכניס כל אחד מאיתנו לגופו מדי שבוע? איך קורה שאנחנו אוכלים פלסטיק גם כשאנחנו מפסיקים את השימוש בכלים חד-פעמיים? מה עושה המדינה כדי לצמצם את השימוש בפלסטיק? (רמז - לא מספיק!) ומה אנחנו יכולים לעשות? (הרבה יותר!) חברת הפורום ד"ר חגית אולנובסקי התראיינה לכתבתה של שושנה חן ב- YNET.

4. ועידת האקלים בגלזגו 2021 התכנסה לאור ההבנה שמשברי האקלים כבר כאן ולא מדובר רק על סכנה לאנושות בדורות הבאים אלא לילדים שכבר נולדו - כפי שהבהיר דויד אנטברו בנאומו במליאת הכנס.
שורה של מנהיגים הבהירו שהמשבר מחייב טרנספורמציה באנרגיה, השקעות בסדרי גודל עצומים כדי להגיע לאפס פליטות, אך לצערינו נושא מערכות המזון והתזונה לא נדונות כמרכיב המרכזי ב COP 26 עצמו כך שיהוו חלק מההחלטות המהוות מצפן לשינוי של המדינות. זאת למרות שמערכות המזון מהוות גורם מרכזי ביצירת משברי האקלים, הסביבה, המים, הקרקע, האוקינוסים ובכל אחד מיעדי הפיתוח ברי הקיימא של האו"ם. עוד בולטת העובדה שהמזון הזמין בכנס עצמו מבוסס על הרבה בשרים ומזונות מעובדים ולא ברי קיימא, עובדה הממחישה יותר מכל נאום עד כמה עוד רבה הדרך לשינוי הטרנספורמטיבי הנדרש.
אז מה אכלו בועידת האקלים של האו"ם בגלזגו? ומה הקשר בין תעשיית המזון מהחי למשבר האקלים? הקשיבו לד"ר אלון שפון, יו"ר הפורום לתזונה בת קיימא בתוכנית "הבוקר הזה" עם רן בנימיני.

5. בימים אלו דנה ועדת הכספים במיסוי משקאות ממותקים. איגוד רופאי בריאות הציבור של ההסתדרות הרפואית והפורום הישראלי לתזונה בת־קיימא תומכים בהצעה למסות משקאות ממותקים בסוכר או משקאות דיאט. המומחים מכנים את המשקאות הקלים “משקאות קשים”, זאת “לנוכח הקושי והנזק שהם מעמיסים על בריאות הפרט ועל בריאות הציבור”.
“קיימת עדות מדעית חזקה לגבי הקשר בין צריכת סוכר ותחליפיו לעלייה במשקל הגוף, לשכיחות גבוהה יותר של השמנת יתר, תסמונת מטבולית, סוכרת ומחלות לב וכלי דם. מחקרים מדגימים את ההשפעה השלילית של המשקאות הללו על חיידקי המעיים, שלהם חשיבות רבה בחילוף החומרים התקין וביכולת הגוף לייצר את מקורות האנרגיה הנחוצים לקיום במצב של בריאות בת־קיימא”.
צוות המומחים מסכם כי “חשוב שמיסוי המשקאות הממותקים בסוכר ובתחליפי סוכר יתבצע בו־בזמן כדי להצליח ולהפחית את מגפות ההשמנה, הסוכרת ומחלות אחרות הפוגעות בבריאות הציבור, ובפרט בילדים ובשכבות במצב סוציו־אקונומי נמוך”.
לקריאת נייר העמדה והכתבה של מיטל יסעור בית-אור בישראל היום לחצו כאן.
וגם הקשיבו לד”ר דורית אדלר מתראיינת בנושא זה לתוכנית הרדיו “בחצי היום” עם אסתי פרז.

6. צפו בהקלטת הכנס המקוון שערך האו"ם בשבוע שעבר, לאור תוצאות ועידת האקלים בגלזגו, ואירוע מערכות המזון של האו"ם - במטרה לרכז תובנות, הצעות ולקבוע מהן הטרנספורמציות הנדרשות במערכות המזון על מנת להגיע ליעדי הפיתוח ברי הקיימא 2030.
(ד"ר דורית אדלר נואמת ב: 01:04:50 וב-01:27:00)

אנשי אקדמיה ואנשי מקצוע מתחומים סביב מערכות המזון בישראל ובעולם, רוצות/ים להשפיע על מהלכים מדיניים לטובת בריאות הציבור ובריאות הסביבה? הצטרפו למאבק שלנו! למידע נוסף לגבי הצטרפות נא לפנות במייל: talolabell@gmail.com