עוד לא מאחורינו אבל אפשר כבר להריח את סופו של הגל המופרך ביותר עד כה, ועד שנחזור למסלול חיינו הפקוק והשמנוני, הנה כמה הצעות לשבוע מתורבת ויומרני - במשכן לאמנות בעין חרוד נפתחות ארבע תערוכות יחיד שמגיבות למגיפה עולמית ובמוזיאון פתח תקוה מציגים סיפורים אמיתיים ומקבץ חדש של רכישות לאוסף; מחשבות על אימהות וכוריאוגרפיה מוצאות את מקומן במרכז ׳כלים׳ בבת ים, וחנות חדשה לספרי אמן ואמנות של גלריה ״מגזין 3״ מתמקמת באלגנטיות במתחם הפשפשים ביפו; בגני יהושע משיבים את הטבע לפארק בהפנינג נטיעות טו בשבטי ומשפחתי, קולקטיב BUSH משיבות לעצמן בערב קווירי פמיניסטי של אמנות ופאן, וגם יום החיבוקים חל היום! ועד שנשוב להתחבק ללא תנאי, הספר ״חיבוקים למתחילים״ ידגים לכם חיבוקים עד בלי די. סגול 59 מפציע עם פלייליסט היפ הופ מחמם לפנתאון, ורק נאחל שיהיה שבוע נינוח - במינימום שיגעון.

לא פחות משש תערוכות יחיד ותערוכה קבוצתית אחת חדשה גודשות בימים אלו את חללי מוזיאון פתח תקוה לאמנות, אשר בהתמדה ובנחישות מתברג לו בנבחרת העל של מוזיאוני האמנות המקומיים. אשכול התערוכות "סיפורים אמיתיים", מציג מקבץ תערוכות יחיד של שישה אמניות ואמנים, אשר מציגות ומציגים סיפורים אסתטיים, תרבותיים, היסטוריים ורוחניים ומציפים - בשלל נרטיבים ומדיומים - את האופנים בהם הסיפור והאמנות מתקשרים למושגים של אמת וזיוף, ממשות ובדיה, תעתוע ומה שמעבר לתודעה. בין התערוכות תגלו דיקנאות של כרים אבו-שקרה הפורסים נרטיב של כאב, סערה וחוסר אפשרות לגעת ב"אני"; יומן רישומים שיצרה רעות אסימיני יחד עם בתה הקטנה כתגובה לתקופת הקורונה הנוכחית וגם התערוכה ״מבוי״ של נעמה רוט המציעה חלל דמיוני הבוחן מרחב הזיכרון המרכזי בחוויה הישראלית. בגלריית האוסף של המוזיאון  ינצנץ מקבץ הרכישות החדש של המוזיאון בתערוכה הקבוצתית ׳עבודות על נייר״ המציגה  עבודות של נלי אגסי מאיה אטון, הדס חסיד, טגיסט יוסף רון אבי סבח ואחרים.

לא בטוח שבתזמון הכי מוצלח, אבל מסתבר שב21 בינואר (היום) יציינו בארה״ב ובטח בעוד כמה מקומות בעולם את יום החיבוק הלאומי, בן דוד קרוב של יום החברות הבינלאומי ואחיין של יום הגולאב ג׳מון העולמי (בספר התורה שיש אחד כזה). אז נכון שיש פה מן האזוטריה ואולי גם קצת מהטרלול - אבל בסה״כ לא מזיק כלל ודווקא חמוד שאפשר לציין מועד שמח שבו לא קמים עלינו לכלותינו, בלי רמזים היסטוריים לחורבן - סתם כזה שיש לנו בו הזדמנות פשוטה, טבעית וחינמית להתחבק עם מי שיקרים לנו ולהרעיף ולהרבות אהבה בעולם. את המסורת החבקנית החל אדם בשם קווין זבורני, שבחר את ה 21 בינואר כתאריך אמצע בין חגיגות השנה האזרחית לאירועי הוולנטיין, כדי להרים קצת את הוייב הינוארי הקודר. קרי הלב שבינכם שבודאי יתקשו עם הקונספט המוחצן ובדיוק לשם כך נמליץ לכם על הספר "חיבוקים למתחילים" שכתבה אפרת שהם, ואייר בחמידות ובהומור שובה לב יובל ישראלי. בספר תמצאו 15 חיבוקים בסיסיים ונחוצים שקל ומומלץ לנסות אותם בבית. כל חיבוק זכה לכינוי משלו  כמו ״חיבוכל הכבוד  ו״חיבוכולם״ המודגמים במתיקות שיא על ידי יצורים שונים וחבקנים במיוחד. 
ניתן לרכוש את הספר בחנויות ברחבי הארץ

גלריה ״מגזין III״ היפואית מרחיבה את היריעה ומתחדשת בחנות ספרים קטנה ומחכימה שתתמקד בספרי אמן מקומיים, לצד ספרי אמנות ותיאוריה של הוצאות מקומיות. החנות תהיה ממוקמת גם היא בלב הגועש של מתחם שוק הפשפשים, ממש מול הגלריה עצמה. בעוד חזית החנות תשמש לתצוגת עבודות אמנות של אמנים מקומיים כמו העבודה ״באסה״ של רענן חרל״פ המוצגת שם עכשיו, תשמש החנות כמקום למפגש אמנותי ותארח שיחות עם אמנים, השקות ספרים ועוד אירועים מהמגזר. 

ברוח המגמה העולמית המתעוררת ביחס למקומם ותפקידם של ספרי האמן, תציג החנות מנעד של ספרים שהם אובייקטים אמנותיים העומדים בפני עצמם - החל מספרים המציעים סקירה עמוקה ורחבה של עבודת האמן, דרך ספרים המלווים פרויקט מסוים או תערוכה ועד ספרים שהם פרויקט עצמאי העומד בפני עצמו. יש אמנים שיצירת ספר אמן היא דרך פעולה עבורם ויש מי שזהו פרויקט חד פעמי בשבילו. בין ספרי האמן המצפים שתאמצו אותם תוכלו למצוא ספרים של דנה אריאלי, גרי גולדשטיין, יהושע (שוקה) גלוטמן, נועה יפה, מרב סלומון, אלי פטל והגר ציגלר.

פתיחה חגיגית: אופס פספסתם, היתה אתמול.

תופעות הלוואי היצירתיות של העידן הפנדמי ממשיכות לגאות ומגיעות אפילו עד המשכן לאמנות בעין חרוד, שם יפתחו **היום** ארבע תערוכות המציגות עבודות שהתגבשו בחודשים הראשונים של מגפת הקורונה. 'ע.ו.ל.מ.ו.ת' המוצגת כמקבץ של תערוכות יחיד שיכולות להיתפס גם כתערוכה קבוצתית, מציעה עולם רווי בסמלים אישיים וקולקטיביים, השאובים ממרחב נפשי וחוויות אינדיווידואליות. כל אחת מהתערוכות בוראת עולם כשלעצמו, מרובה ערוצים ודימויים, ובכולן ניכרת האנרגיה המתפרצת של הכוח היצירתי כביטוי לתחושות של התכנסות, בידוד וחרדה; ב ״בור״ מבטא עמית קבסה ריק מנטלי וואקום תרבותי דרך מבני גבס שציורים כלואים בתוכם; נועה בן נון מלמד מציגה ב׳אטלנטיס׳ מערך סוריאליסטי של תצלומים המדמים חורבן בעולם אוטופי מפתה ביופיו אך עוכר שלווה; אורית חופשי במסע תודעתי עמוק עם 'יציבה רעועה' המציגה ייצוגים של בנייה והתכלות, חורבן וצמיחה מחדש ואמיר נוה במיצג שמציב את הצופה מול חוויות של הווה מתמשך חסר תכלית. 

טו בשבט תמיד מפתיע אותנו באמצע החורף וגם השנה מתגייסים אנשי גני יהושע העמלים ומתעלים את רוח ההתחדשות לטובת שיקום הטבע בפארקים העירוניים, עם הפנינג נטיעות משפחתי שכולו רון בלב ואת ביד. 

אירועי הנטיעות יתקיימו במקביל בפארק מנחם בגין ובמתחם הסמוך לגינת בני דן בפארק הירקון, במסגרתם יוזמנו הנוטעים הנמרצים להשביח את הקרקע במגוון מפנק של עצים מקומיים ועצי בוסתן - תותים, רימונים, שקדים, שקמים, אלונים, חרובים ועוד. את הנטיעות ילווה מנהל פארק הצפרות לירן קניאל, שגם יסביר על חשיבותו של כל עץ במערך האקולוגי ותפקידו בשימור הטבע המקומי. עוד בתכנית סדנא אקולוגית במסגרתה תוכלו ללמוד איך הופכים בקבוקי משקה מפלסטיק לעציצים ססגוניים עם מערכת השקייה ברמת הנאסא שחוסכת גם במים וגם ביתושים. לסיום יזכה כל עציץ בשתיל קטן של ירקות חורף שאפשר גם לאמץ ולקחת הביתה. רק לא לשכוח קצת מים והרבה אמונה. 

הכוריאוגרפיה האימהית הסמויה זוכה לתשומת לב ראויה במסגרת האירוע "מחשבות על #2 - שייערך בשבוע הבא במרכז ״כלים״ בבת ים. המפגש השני בסדרה, המבקשת לשים זרקור על נקודות מפגש בין כוריאוגרפיה לתחומים ועולמות אחרים, יעסוק בזיקה בין אמהות וכוריאוגרפיה, דרך מופע, פאנל ודיון בפורמט שולחנות עגולים. המפגש מבקש לבחון את התחום הלא מאוד ממופה של היחסים בין כוריאוגרפיה לאמהות ולהציף תכנים שקשורים לאמהות ולרוב מושתקים בשיח הציבורי הרחב, רצון ותשוקה לאמהות; ספקות ומורכבויות שמלוות אמהות על הטווח שבין נפרדות לבין יחד; אמהות בתוך זוגיות לסבית; בחירה באי-אמהות ועוד. באירוע יעלו המופעים "עכשיו תורי" שמציגה מורן דובשני בשיתוף עם הילדים רונה, גילי ומיה וחושף תוצרים של מסע משותף, והמופע ORLEOR מאת מירב דגן שמופיעה לצד בתה התינוקת. בסיום המופעים תתקיים הרצאה ופאנל שתנחה ד"ר הדרה שפלן מחברת הספר "אימניות - אימהות מביאות אמנות לעולם" ותעסוק בגישות השונות ליחסים בין אימהות ואמנות.

וקצת אווירה קווירית לקינוח עם ערב חגיגי ומוגזם (אבל בקטע כיפי) מבית היוצרות של קולקטיב האמנות והשיח BUSH, שמשיקות גיליון חדש לכתב העת המקוון והמצויין שלהם. חברות הקולקטיב שהוקם ב 2015 הן אמניות, יוצרות ופעילות חברתיות מקשת רחבה של תחומים ומגזרים הפועלות לקידום אמנות קווירית-פמיניסטית ומבקשות ליצור מרחב בטוח הקורא לשיח ולסולידריות בין מאבקים. הגיליון השני שיוצא תחת הטייטל ״משיבות לעצמן״ הוא מקבץ מעורר מחשבה של עבודות אמנות, שירה, מאמרים ורעיונות העוסקים באקט של ניכוס ופעולות מרד של שפה ואמנות (וכדי להבין מה זה אומר תצטרכו להתעמק). חוץ מזה שהוא מעוצב ברוב טעם ועושה חשק להמשיך ולנבור, הוא פותח דלת לעולם של אמנות ושיח קווירי פמיניסט,  ונותן במה ליוצרים ויוצרות מתחומים בלתי תחומים. ערב ההשקה הגדוש יארח ליינאפ צפוף של מופעים ואירוחים שיכלול בין השאר הופעה של אמנית המילים תמר טלמור, הופעת לייב של עמית פשביין ונעם אחדות, פרפורמנס של ׳חוֹלֶקֶט׳ - אוּרי קָרין,  וגם הקרנות סרטים מתוך ליין הסרטים הגאה של הקולקטיב ״Point OF Q״ ואחריו שיחה עם היוצר אפק טסטה לאונר. קוויר ווי גו!
יום שני, 24 בינואר

יש לא מעט אנשים שחוששים, שמתנכרים, שמתנשאים או שפשוט חושבים שהם לא מתחברים לעניין הזה של הראפ. הפלייליסט הזה מוקדש להם, בתקווה שדעתם תשתנה, או לפחות שיכירו עוד כמה שירים ואמנים ששווה, לטעמי לפחות, להקשיב להם בז'אנר - גם למי שלא מחשיב את עצמו חובב היפ הופ. תיהנו.

סגול 59 (חן רותם) הוא אחד הראפרים הוותיקים והמוערכים בישראל, עם יותר מעשרים שנות פעילות רצופה, שיתופי פעולה עם מגוון רחב של אמנים והופעות רבות בארץ ובחו"ל. אלבומו החדש, "האב, הבן וראש העיר", ראה אור לפני כחודש בלייבל קמע, והיה לאלבום הראשון של ראפר סולן בישראל שיצא גם בפורמט של תקליט ויניל. 
בין שאר עיסוקיו, סגול מלמד קורסי ראפ והיפ הופ בבית הספר למוסיקה "רימון",  אתר רשמי  של סגול 59.

כתיבה, עריכה, אינסטגרם: מיכל וגמן AKA פיקסי
עיצוב ניוזלטר: דניאל ארנברג
כל שאר השננגנז: מירה אן בינרט