קוראים יקרים,
נראה שאת הראשון בספטמבר, טרם ראש השנה והחגים, מציינים כולם. גם אלה שאין להם ילדים/נכדים בגילאי בית הספר והגן. עם פתיחת שנת הלימודים השבוע, והשנה בנסיבות מיוחדות, עוסק הניוזלטר שלנו הפעם בכמה מבתי החינוך הראשונים בעיר העברית.
שלכם, דני רכט
4.9.2020
מריח כמו רוח נעורים. תלמידים בשער הגימנסיה ברחוב אחד העם. צילום משנת 1945.
חדש באנציקלופדיה
הגימנסיה העברית נדדה בין כמה וכמה דירות שכורות (לכולן יש ערכים באנציקלופדיה העירונית) עד שזכתה לבית משלה. מבנה שהיה במשך יובל שנים סמל לא רשמי לשכונה שהפכה לעיר, כמו גם סמל לתרבות עברית חדשה. ולאחר הריסתו הפך לסמל המאבק לשימור המורשת הבנויה של העיר. סיפורה של גימנסיה עברית הרצליה בערך חדש מאת יוסי גולדברג.
פרק נשכח בתולדות החינוך העברי בעיר על הגימנסיה העממית נורדיה שראשיתה כסניף של גימנסיה אחרת מראשון-לציון, ועל בית משפחת אמב"ש (ראשי תיבות של הביטוי: "אני מאמין באמונה שלמה") ברחוב יוחנן הסנדלר שהפך לביתה של גימנסיה נורדיה. זאת ועוד בערך חדש מאת שולה וידריך ודני רכט.
ימיו הראשונים של השלטון הבריטי בארץ-ישראל. איך התפתחות האדמיניסטרציה, כמו גם התפתחות המשק הפרטי, הביאה להקמת גימנסיה שניה בעיר העברית. עידו ששון מתאר את תולדות המוסד ואחריתו בערך חדש על בית הספר התיכוני למסחר ברחוב גאולה.
לאחר שהסתיימה בנייתו של בית הגימנסיה הריאלית בלפור (1931) ניצב המבנה, יחד עם מגדל המים ברחוב מזא"ה הסמוך, בנקודה הכי גבוהה בשטח העיר המיושב אז. בערך חדש מספר דני רכט איך בית שנבנה עבור גימנסיה בלפור הפרטית, היה לימים לערש החינוך העל-תיכוני העירוני.
את החידה מהניוזלטר הקודם אף אחד מהקוראים לא פתר, אז הנה אחת קלה יותר (לדעת הח"מ). מזהים? אז רחוב ומספר בית בבקשה למייל כאן.
ובקשר לחידה הקודמת, אם עדיין לא גיליתם אז הנה התשובה.
אז ועכשיו
ראשיתו של בית הספר העממי בלפור (בפינת הרחובות שטראוס ובלפור) כסניף של בית הספר גאולה (העירוני. לא בית הספר למסחר). אלא שביה"ס היסודי גאולה נסגר לפני יותר מחמישים שנה, בעוד שהמבנה החינוכי ברחוב בלפור ממשיך לשמש גם כיום את המטרה לשמה נבנה.
לפני שבעים שנה
השנה 1950. רוכבי האופנועים תלמידי גימנסיות הרצליה וגאולה בצילום משותף, רגע לפני תחילת התחרות בין הגימנסיות במרוץ השדה של תל-אביב.
