הלכות חדשות בעולם דיני חברות - דיני ניירות ערך - משפט עסקי
הבראה ופירוקים - איגוח - מתווכים פיננסים ניוזלטר 328 - 14/10/2020
חברי מערכת:
ד"ר צבי גבאי
ד"ר דב סולומון
עו"ד יפתח אבן טל
עו"ד ורד שיידמן - עורכת ראשית
עיקרי ניוזלטר זה
המסייעים
האם חברה יכולה להיות בבחינת "מסייעת" לאמונאים של חברה, להפר את חובות האמונים?
חובותיה של יועצת פיננסית לעסקת מיזוג ומעמדה כמסייעת לדירקטוריון להפר את חובות האמונים שלו כלפי בעלי מניותיו.
כימות חלקו של מסייע להפרת חובות האמונים של הדירקטוריון.
התנהלות אקטיביסטית שהתגבשה לסיוע להפרת חובות האמונים של הדירקטוריון, לכשנעשה שימוש בדירקטורים המתמנים לצורך קידום מטרות צרות של משקיעה.
טענות של סיוע להפרת חובות האמונים של דירקטוריון חברה נרכשת, הנטענות נגד יועצת פיננסית שליוותה עסקה ונגד החברה הרוכשת.
האם יכולים דירקטורים של חברה נרכשת, לסייע בהפרת חובות האמונים של הדירקטורים של החברה הרוכשת?
חזרנו! עם שאלות משפטיות נוספות:
למי שבטעות ובתום לב פספס - האתר החדש מאפשר שיטת חיפוש ייחודית ובלעדית ל- GCL (זאת בנוסף לאפשרויות החיפוש הרגילות הקיימות), העונה לצרכים הספציפיים של עבודת המשפט המשווה, ובאמצעותה ניתן למצוא ולאתר פסקי דין מרחבי העולם, לפי השאלות המשפטיות שהתעוררו בהם. תחת הכותרת "נשאל ונענה" ("Asked and answered") ניתן לרשום מספר מונחים, ולקבל רשימה של שאלות משפטיות שלחיצה על כל אחת מהן, תוביל לפסקי הדין שעסקו בהן.
השאלות המשפטיות נשוא החיפוש, הן שאלות שנדונו בפסיקות מסביב לעולם, ושיטת החיפוש שלנו מניחה, כי קודם למציאת התשובה, חשוב לדעת לשאול את השאלה הנכונה, בפרט לצורכי משפט משווה.
לשם ההדגמה הפעם: רישום המונחים "חובות" ו- "קרנות" ב"נשאל ונענה - חיפוש מתקדם", מוביל לרשימת שאלות מכובדת שאת חלקן בחרנו להציג בפניכם כדלקמן:
חובות נאמנים המנהלים קרנות נאמנות.
סוגי חובות האמונים אותם חבים מנהלי קרנות ומי שמנהל את כספו של אחר.
הטלת אחריות על דירקטורים בגין הפרת חובות הנאמנות לנוכח מסחר על בסיס מידע פנים שבוצע בעקיפין באמצעות קרנות בשליטתם אשר החזיקו במניות החברה.
טענה בדבר מצגים כוזבים של מנהלי קרנות גידור ביחס לניהול תיקי ההשקעה והפרת חובות האמונים.
מנהלי קרנות חבים בחובות נאמנות כלפי הקרן וכלפי חבריה מכוח אחזקת כספם של אחרים אך האם הם חבים גם בחובת הזהירות?
שומרי סף וחובות אמונים בקרנות גידור (קרן גידור, קרן ראשית וקרן הזנה).
לצד יצירתן של דרכים חדשות וייחודיות לחיפוש פסיקה גלובלית במסגרת עריכת משפט משווה, אנחנו שמחים לבשר כי התוכן המלא של The Court Reporter מופיע בתוך האתר באופן מובנה ואינטגרלי, לטובת לקוחות GCL.
כנסו, תהנו, תתרשמו, ואל תחסכו מאיתנו את הערותיכם החשובות והמועילות.
“A piece of spaghetti or a military unit can only be led from the front end.”
George S. Patton
בוחשים בקלחת: ו........ חזרנו! בראש המחנה יש מקום לאדם אחד בלבד, לאחוז במוט, לנופף בדגל, להתיישב על הכס, לחבוש את הכתר ולהוביל את היתר, ועל אף שרבים מאיתנו שואפים ומייחלים להשתזף באורם המפרגן והמפנק של מעמד, תהילה, פרסום, הון, און ושלטון המובטחים למי שניצב בראש, רובנו ניחנו במניע חזק לא פחות מהשאפתנות: קוראים לזה שימור עצמי, או בלשון קצת פחות מצטדקת - פחד! אותה הרתיעה האינסטינקטיבית מהשלכותיה המונומנטליות של נטילת חבות והתחייבות ואחריות בשם וכלפי רבים, להגן על מגוון מניעיהם ולקדם את אמונותיהם, בלי הבדל או העדפה על בסיס דת, מין, גזע, דעות פוליטיות, מצב אישי ומשפחתי, מנת משכל, תפיסות עולם, פליטות פה וכיוצא באלו מאפיינים, לרוב לא רלבנטיים לעצם זכויותיהם, אך המשמשים אותנו ביומיום, ונדרשים לנו כפרטים, לשם עריכת "פּריפוּל" (profiling), רק כדי שנדע באיזה שבט למקם את עצמנו (talk about wishful thinking).
הסיכונים הנלווים לעמידה בראש המחנה, העבודה המפרכת שבתיאום וגישור בין עמדות נוגדות, והאומץ הנדרש לקבל החלטות והכרעות העשויות להשפיע לטובת או לרעת קבוצות שונות של אנשים – כל אלו, מבטיחים להוציא מכל אדם בר-דעת אשר טיפה היגיון בקודקודו, את החשק לעמוד זקופים, חשופי עור וקרביים, אל מול הלחצים הנגזרים מתפקיד או מעמד ציבורי. הרצון להתחבא מתחזק עוד יותר בתקופות משבריות שבהן העבר מסמן ומסמל את קו פרשת המים שבו האמון התרסק. ההווה נוטל מאיתנו בכוח ובאגרסיביות, את כל מה שבנינו ואספנו במשך שנים. והעתיד צופן בהירות אבסטרקטית ולא רצינית מספיק בכדי לספק את הנחמה הנלווית לוודאות. על כן, מעטים הם הנועזים אשר יאותו, בתנאי שטח קרביים אלו, לתפוס את המושכות. היתר ידחו בנימוס מקפיא: "תודה, אך לא תודה", ובשלב זה, ייקחו צעד אחד ענק אחורה ויתמקמו, מוגנים וקרובים לפתחי המילוט. ואלו - כמה לא מפתיע - נמצאים תמיד, מאחורי האיש העומד בראש המחנה.
אין כל רע בלהימצא לצידו של זה האוחז בהגה וללחוש לאוזנו. המשניים שבהנהגה, אותם second-in-command, נהנים מכוח ומיתרונות משלהם. הם אומנם אינם מבין היוזמים את ההחלטות. הם אומנם אינם מבין המכריעים בהכרעות. הם אומנם אינם ידועים וידוענים ונחשקים כמו האיש האוחז בהגה. והם גם אינם צפויים לחטוף את הריקושט האכזרי מפעולות כושלות. האומנם?
התשובה לשאלה האחרונה, תלויה רבות במידת כוחו וטיב מעשיו של זה שתפס את המושב האחורי, או התמקם מאחורי הקלעים, בצללים, ולחש לאוזנו של מי שקיבל החלטות גרועות, או עזר וסייע להבטחת ביצועה והשלמתה של פעולה מפרת חוב, חובה וממשל תאגידי תקין. בעשור האחרון עולם המשפט התאגידי מסביב לגלובוס, איבד סופית את סבלנותו כלפי "הלוחשים לאוזניהם של מקבלי ההחלטות", או הנחבאים בירכתי הספינה תוך ניווט הקברניט עצמו, באמצעותן של פעולות מסייעות או באמצעות מתן עצות אינטרסנטיות, המובילות לכיוון מסויים - הכיוון שביקש המסייע להגיע אליו, ולא משנה מה נרמס בדרך.
הדיון הפעם, ב- Court Reporter זה, יעסוק בתפקידם, כוחם, והשלכות מעשיהם, של המסייעים. אלו שבפעולותיהם, שנעשו בדרך כלל בהחבא, בוודאי שלא בראש המחנה, ווידאו והבטיחו כי הקברניט או ההנהלה כולה, יבצעו פעולות אשר מקדמות את האינטרסים של המסייע, ותוך פגיעה בחובותיהם של הדירקטוריון ואמונאים נוספים, לקדם אינטרסים של כלל הגורמים הזכאים לכך, באופן שוויוני ביניהם.
לנוכח שני פסקי דין מצטיינים שניתנו לאחרונה בדלוור בתחום עוולת הסיוע, נבחן, במסגרת הדיון כאן, מי הם המסייעים המועדים לפורענות?; הגישה המשפטית בדלוור כלפי מסייעים שהינם בבחינת מעוול משני אשר לעיתים, בלעדיו, ההפרה כלל לא היתה מתקיימת; האם קיים הבדל או מתקיימת אבחנה בין מפר ראשי לבין מעוול משני, מבחינת אחריות לנזקי הנפגעים?; עד כמה ניתן להטיל על המסייעים (ובאילו שיעורים) את החובה לפצות על הנזק שנגרם לנפגעים כתוצאה מהסיוע להפרה שבוצעה, בסופו של יום, על ידי העבריינים הראשיים?; השלכותיהם של סעיפי פטור ושיפוי מנשיאה אישית באחריות שממנה נהנים דירקטורים בחברות רבות, ביחס למעוולים המשניים, קרי המסייעים; ועוד. אנחנו מתחילים.
האם חברה יכולה להיות בבחינת "מסייעת" לאמונאים של חברה, להפר את חובות האמונים? האם חברה עצמה חבה בחובות אמונים?; האם חברה חבה חובות אמונים כלפי בעל השליטה במסגרת הליכים של הצעת רכש?; האם חברה יכולה לחוב כמסייעת לדירקטוריון להפר את חובות האמונים שלו?; מהי מידת אחריותו וחובותיו של בעל שליטה כלפי בעלי מניות המיעוט בחברה?; מהו מידע מהותי של חברה שיש לגלותו לבעלי המניות?; מהי מידת חובת הגילוי של חברה העורכת הצעת רכש עצמית, כלפי בעלי מניותיה?; סיוע של בעל שליטה להפרת חובות האמונים של דירקטוריון החברה – באלו מקרים?
חובותיה של יועצת פיננסית לעסקת מיזוג ומעמדה כמסייעת לדירקטוריון להפר את חובות האמונים שלו כלפי בעלי מניותיו: חובות אמונים של דירקטורים (אמונאים); עניין אישי של דירקטורים ונושאי משרה בחברה, בהתקשרות החברה בעסקת מיזוג; חובות אמונים של צדדים שלישיים בעסקת מיזוג אשר אינם דירקטורים בחברה; חובות האמונים של הדירקטורים בעת בחינת כדאיותה של עסקת מיזוג צריכות להיטיב עם בעלי המניות, באופן שמחיר העסקה צריך להיות גבוה יותר מהשקעת בעלי המניות בהחזיקם את המניה בטווח הארוך, אלמלא עסקת המכירה; סטנדרט ההתנהגות של הדירקטורים (standard of conduct) אל מול סטנדרט הבדיקה של בית המשפט (standard of review); כלל שיקול הדעת העסקי, כלל הבחינה המוגברת וכלל ההגינות המלאה; מהלכת Unocal ועד להלכת Revlon בקביעת סטנדרט בחינת עסקת המיזוג על ידי בית המשפט; עוולת הסיוע של גורמים משתתפים בעסקאות מיזוג להפרת חובות האמונים של הדירקטוריונים של החברות המתמזגות.
כימות חלקו של מסייע להפרת חובות האמונים של הדירקטוריון: מעוולים במשותף; חבות מסייע ומפר ראשי של דיני חובות האמונים כמעוולים במשותף וכאחראים לנזקי יתר בעלי המניות ביחד ולחוד; קביעת וכימות חלקו של מעוול אחד, לאחר שמעוול שני הופטר במסגרת הסכם פשרה בינו ובין הניזוק; חוק המעוולים במשותף משנת 1949 (the Delaware Uniform Contribution Among Tortfeasors Act – DUCATA)
התנהלות אקטיביסטית שהתגבשה לסיוע להפרת חובות האמונים של הדירקטוריון, לכשנעשה שימוש בדירקטורים המתמנים לצורך קידום מטרות צרות של משקיעה: אקטיביזם של בעל מניות מיעוט המבקש למכור את החברה בטווח הקצר המגיעה לכלל סיוע להפרת חובות האמונים של הדירקטוריון; אקטיביזם של קרנות גידור; האם צרכיה של קרן הון לתשלום מהיר בטווח הקצר, מעמידים אותה במצב של ניגוד עניינים מול החברה שבה היא מושקעת?; מהי המשמעות של קשרים עסקיים של הדירקטורים עם קרן הון בהקשר לחובות האמונים של הדירקטורים כלפי החברה?; אימתי מתקיימים יחסי חובות אמונים?; חובות האמונים וחובות הנאמנות; האם הדירקטורים הפרו את חובת האמונים הכללית של נאמנות ותום לב, בכך שהפיצו לבעלי מניות ביודעין מידע כוזב לגבי החברה?; הצעות רכש והחובה לקבל אישור של האסיפה לפי סעיף 251(h) לחוק החברות הכללי; מקורה של חזקת שיקול הדעת העסקי; באלו מקרים דירקטוריון נהנה מחזקת שיקול הדעת העסקי?; האם ניתן לטהר דירקטוריון נגוע בהצבעת בעלי מניות?; אימתי לא ייושמו הלכת KKR ו"האפקט המטהר" של הצבעת בעלי המניות על עסקה שאושרה בחברה בניגוד עניינים?; אי-גילוי פרט בעסקת מיזוג של חברה ציבורית, שהתגבש לכלל הפרה של חוסר תום לב של דירקטוריון החברה הישנה; הפרת חובות אמונים של דירקטורים בניהול משא ומתן לקראת מיזוג החברה; חובת הדירקטוריון להשיא רווחים לטובת בעלי המניות בעסקה להחלפת השליטה לפי פסק הדין "Revlon"; האם ליועצים חיצוניים לחברה יש חובות אמונים או חובות אחרות כלפי החברה?; אימתי יראו ביועצים חיצוניים כמי שנמצאים בניגודי עניינים וחשופים לאחריות בגין סיוע בהפרת חובות האמונים של הדירקטוריון?; גילוי נאות ביחס לניגוד עניינים של היועץ החיצוני; מהם מאבקי שליטה מסוג proxy contest?; האבחנה בין סטנדרט ההתנהלות של הדירקטור לסטנדרט הבחינה של בית המשפט; המבחנים להחלתו של סטנדרט בחינה של בית המשפט לפי כלל הבחינה המוגברת (enhanced scrutiny)?; סטנדרט הבחינה המוגברת ועניין אישי של הדירקטור; האבחנה בין סטנדרט הבחינה של בית המשפט לפי כלל שיקול הדעת העסקי, לפי הבחינה המוגברת ולפי כלל ההגינות המלאה ובאילו נסיבות חל כל אחד מהם; חובתם של הדירקטורים למקסם את רווחי בעלי מניותיה בהסכם המכירה, תוך בחירה בדרך הסבירה ביותר - a path of reasonableness - לשם כך; האם חובת האמונים של הדירקטורים להשיא את רווחי החברה לטובת בעלי מניותיה, היא חובה להשיא בטווח הקצר או בטווח הארוך?; משמעות החובה להשיא רווחים
טענות של סיוע להפרת חובות האמונים של דירקטוריון חברה נרכשת, הנטענות נגד יועצת פיננסית שליוותה עסקה ונגד החברה הרוכשת: האם ליועצים חיצוניים לחברה יש חובות אמונים או חובות אחרות כלפי החברה?; אימתי יראו ביועצים חיצוניים כמי שנמצאים בניגודי עניינים וחשופים לאחריות בגין סיוע בהפרת חובות האמונים של הדירקטוריון?; הפרת חובות אמונים של דירקטורים בניהול משא ומתן לקראת מיזוג החברה; אחריותו של יועץ פיננסי המסייע להפרת חובות האמונים של הדירקטוריון; אחריותו של יועץ פיננסי שישב משני צידי המתרס של עסקת מיזוג גדולה וייעץ לחברה המוכרת ולחברה הרוכשת אך לא גילה את היותו בניגוד עניינים; גילוי נאות ביחס לניגוד עניינים של היועץ החיצוני; אי-גילוי פרט בעסקת מיזוג של חברה ציבורית, שהתגבש לכלל הפרה של חוסר תום לב של דירקטוריון החברה הישנה; הפרת חובות אמונים של דירקטורים בניהול משא ומתן לקראת מיזוג החברה; חובתם של הדירקטורים למקסם את רווחי בעלי מניותיה בהסכם המכירה, תוך בחירה בדרך הסבירה ביותר - a path of reasonableness - לשם כך; משמעות החובה להשיא רווחים; חובת הדירקטוריון להשיא רווחים לטובת בעלי המניות בעסקה להחלפת השליטה לפי פסק הדין "Revlon" (טענות רבלון); מהו מידע "מהותי" לבעלי המניות המתבקשים לאשר עסקת מיזוג, שיש לשלבו בפרוקסי?; חובות הגילוי הנאות של דירקטוריון במסמכי הפרוקסי.
האם יכולים דירקטורים של חברה נרכשת, לסייע בהפרת חובות האמונים של הדירקטורים של החברה הרוכשת? האם אמונאים של חברה נרכשת, יכולים לסייע להפרת חובות האמונים של האמונאים של החברה הרוכשת?; האם קמה "חובה לדבר" כלפי מי שאינם חבים בחובות אמונים?; האם לאמונאים של החברה הנרכשת יש חובה לדבר ולגלות אינטראקציות פנימיות כלפי האמונאים של החברה הרוכשת?; האם אי-גילוי והפרת חובת הכנות של אמונאים כלפי בעלי מניות חברה, מתגבש גם לכדי סיוע להפרת חובות האמונים של אמונאים בחברה אחרת שהמידע נדרש להם?; רכישת חברה במחיר מופקע והאם השגת המחיר המופרז של האמונאים של החברה הנרכשת, תוך הפרת חובת הגילוי כלפי אסיפת בעלי מניות החברה הנרכשת, התגבש לכדי סיוע בהפרת חובות האמונים של האמונאים של החברה הרוכשת?; הפרת חובות אמונים של דירקטורים בניהול משא ומתן לקראת מיזוג החברה; המידע המהותי שיש לשלב בפרוקסי עת מבוקש מאסיפה לאשר עסקת מיזוג; חובות הגילוי הנאות של דירקטוריון במסמכי פרוקסי; מהו מידע "מהותי" לבעלי המניות המתבקשים לאשר עסקת מיזוג, שיש לשלבו בפרוקסי?; חובות הגילוי הנאות של דירקטוריון במסמכי הפרוקסי; חשיבותם של מסמכי הפרוקסי; חובתם של הדירקטורים למקסם את רווחי בעלי מניותיה בהסכם המכירה, תוך בחירה בדרך הסבירה ביותר - a path of reasonableness - לשם כך; משמעות החובה להשיא רווחים; חובת הדירקטוריון להשיא רווחים לטובת בעלי המניות בעסקה להחלפת השליטה לפי פסק הדין "Revlon" (טענות רבלון); מהו מידע "מהותי" לבעלי המניות המתבקשים לאשר עסקת מיזוג, שיש לשלבו בפרוקסי?; חובות הגילוי הנאות של דירקטוריון במסמכי הפרוקסי.
