הלכות חדשות בעולם דיני חברות - דיני ניירות ערך - משפט עסקי
הבראה ופירוקים - איגוח - מתווכים פיננסים ניוזלטר 329 - 21/10/2020
חברי מערכת:
ד"ר צבי גבאי
ד"ר דב סולומון
עו"ד יפתח אבן טל
עו"ד ורד שיידמן - עורכת ראשית
עיקרי ניוזלטר זה
Equity Chambers
An Interview with Craig Springer:
"The Slow, Long Fall of Gentile and Call for Change in the Rules of the Road of SLCs"
דיון משפטי
Equity Chambers
“The want of a thing is perplexing enough, but the possession of it is intolerable.”
John Vanbrugh (1664 - 1726)
שאלה של בעלות: זה מצחיק, בעיקר מוזר, בוודאי שוורסטילי, היחס שיש לנו כלפי בעלות. אנחנו נוטים לייחס לעצמנו זכויות בעלות על מה שחשקה נפשנו, ולהשתמט מנשיאה באחריות הנובעת מעצם האחזקה במה שאמת שייך לנו. בלבול ואמביוולנטיות הם האסוציאציות הדומיננטיות הנלוות למונח "הבעלות". המטוטלת מכה חזק - פעם על התקווה כי בעלות תקנה לנו שקט, שלווה ורגיעה משום שהיא הרחיקה אותנו מקצוות התהום של חדלות פירעון, ופעם היא מכה על השלכותיה, זאת משום שלזכות הבעלות נצמד כמסטיק לנעל ביום אוגוסט רותח, צרור של חובות והתחייבויות ואחריות אישית, שמאיימים לדכא את שמחת ההתבוססות בתחושות שובע של בעלים מאושר. הבעלות בעולם התאגידים, קיימת במתכונתה הסבוכה, בוודאי שמבחינה משפטית. הבעלות במניות חברה, מזכה בזכויות ובחובות שאינן תמיד פשוטות וישירות (במובן של straightforward) ולא משנה כמה נטען בלהט כי מבחינה משפטית אין כל הבדל בין בעלות על שולחן או כסא, ובין בעלות במניית חברה. האבחנה הראשונה המבדילה בין שני סוגי בעלויות אלו, והיא אולי העיקרית שבהן, קשורה בזכות לממש עילת תביעה בגין פגיעה בערך.
עורך הדין קרייג ספרינגר הוא שותף מייסד בפירמת Andrews & Springer LLC שהינה פירמה דלוורית עולה, אשר מתמקדת בייצוג בעלי מניות המגישים תביעות בעילות של תרמית בניירות ערך, הפרת חובות האמונים וכן עילות תאגידיות נוספות שבליבן פעולות אסורות שבוצעו על ידי האמונאים בחברה. מטבע נושאי ותכני עבודתו של עורך דין ספרינגר, לספרינגר מומחיות ייחודית וחשובה בתחומי הגשתן של תביעות ייצוגיות ונגזרות.
במהדורת Equity Chambers זו, בוחנים עורכי הדין קרייג ספרינגר ויאיר אבן-טל את התמודדות בתי המשפט בדלוור בשנים האחרונות, עם ההבדל והקשר בין עילת תביעה משפטית (תאגידית) אישית של בעל מניות בחברה לבין הזכות להגיש תביעה נגזרת - על הדרישות הנוקשות שבאישורה - בגין הפרת חובות מנהלים. התמורות שחלות בדין הדלוורי בסוגיית טבען של עילות תביעה תאגידיות, ואלו שעוד צפויות להתרחש בשנים הקרובות, הן שמזמינות דיון מעמיק בסוגיית הבעלות על עילת התביעה שבמסגרתה נטען לפגיעה בערך ובשאלה, האם היא שייכת לחברה (ועל כן ניתן לבררה כתביעה נגזרת בלבד), או שמא יש גם נתח השמור לבעלי המניות (ועל כן ניתן לבררה כעילת תביעה דואלית, הן במסגרת ייצוגית והן במסגרת עילת תביעה אישית השייכת לבעלי המניות).
כאשר מוחלים דיני החברות של דלוור (וכזכור לכולנו, דין דלוור חל על הרוב המכריע של החברות האמריקאיות - להערכתי הזהירה והשמרנית במיוחד, מדובר בלמעלה מ- 50% מהחברות האמריקאיות. בפועל, סביר להניח שיותר), לא ניתן לצלול לדיון בשאלות של - מאפייני עילת התביעה (ישירה או נגזרת); זכות העמידה של בעל מניות (לרבות בעל מניות לשעבר) להגיש תביעה בשם החברה; ובאילו נסיבות ניתן לזהות עילת תביעה דואלית, קרי כזו המקימה עילה לחברה ובד בבד גם לבעלי מניותיה - מבלי להעמיק את הדיון (ומומלץ גם את הידיעה המוקדמת) בהלכה ששינתה את פניו של הדיון המשפטי הנהוג בדלוור, בתחום הבעלות על עילת תביעה שבליבה פגיעה בשווי ובערך חברה ומניותיה. זוהי הלכת Gentile (Gentile v. Rossette, 906 A.2d 91, 99 (Del. 2006) ).
בפרשת Gentile, בעלי מניות מיעוט בחברה שמניותיה נסחרו לציבור, הגישו תביעתם נגד האמונאים בחברה אשר כללו גם את המנכ"ל שהיה אף בעל השליטה בחברה, בגין אישור עסקה שבה המנכ"ל "מחל" על חובות החברה כלפיו, בשעה שערכו של החוב הנמחל, היה נמוך מהתמורה שהמנכ"ל קיבל בעד המחילה, מהחברה. בית המשפט שישב בדין, העניק לנתבעים פסיקה לטובתם בהליכים מקוצרים, בהתייחס לעילת המרת החוב ולצד זאת, העניק לבעלי מניות המיעוט התובעים, רשות להגיש ערעורם.
בית המשפט העליון בפרשת Gentile פסק, כי לבעלי מניות המיעוט קמה זכות עמידה להגיש תביעתם משום שהיתה להם עילת תביעה ישירה נגד האמונאים של החברה, על אף שהם היו (ונותרו גם לאחר עסקת המיזוג) בעלי מניות מיעוט בחברה. מהלכת Gentile, המצוטטת כמעט בכל פסק דלוורי שבמסגרתו מתעוררת השאלה, האם עילת התביעה היא ישירה או נגזרת (כלומר האם היא עילה השייכת לחברה או שמא לבעלי מניותיה), נולדו העקרונות המשפטיים השגורים הבאים:
(א) השאלה האם עילת תביעה היא ישירה או נגזרת, תוכרע אך ורק על בסיסן של שתי שאלות: 1. למי נגרם הנזק הנטען, האם לחברה או שמא לבעל המניות התובע באופן אינדיווידואלי?; וכן 2. מי צפוי לזכות בהטבה, בפיצוי או בסעד, האם החברה או בעל המניות באופן אינדיווידואלי?
(ב) במצב רגיל, טענות של תשלום ביתר ששילמה חברה ושבגינו נגרם נזק, הן טענות השייכות באופן בלעדי לחברה ועל כן, הן עילות תביעה נגזרות, משום שהחברה הינה הצד שניזוק בגין הפחתה של נכסיה ועל כן גם שווייה, וכן משום שהחברה הינה זו הצפויה לזכות בסעד, אם ייפסק.
(ג) בתביעה טיפוסית המוגשת בעילה של תשלומים ביתר שביצעה חברה, עילת תביעה נגד האמונאים של החברה לתיקון הפעולה, היא תביעה נגזרת באופן בלעדי, בלי קשר לשאלה, האם אופן התשלום ביתר הוליד דילול בשוויין של מניות החברה. זאת משום שדילול מסוג כזה משקף תוצאה הכרחית של האירוע, מנקודת ראות חשבונאית. במקרה כזה, הדילול הוא שוויוני לכלל בעלי המניות.
(ד) עם זאת, הפרה של חובות האמונים הנובעת מתשלום ביתר, עשויה להקים עילת תביעה דואלית, הן נגזרת והן ישירה, כאשר: (1) בעל מניות המחזיק ברוב הונה של החברה או שהינו בעל השליטה האפקטיבית בה, גורם לחברה להנפיק הון עודף בתמורה לנכסי בעל השליטה, שאינם שווי ערך להון העודף שהונפק ושהוענק לו; וכן (2) החליפין גורמים לגידול בשיעור ההון המוחזק על ידי בעל השליטה, ובהתאמה, להפחתת שיעור ההון המוחזק על ידי המיעוט, קרי, בעלי המניות מן הציבור.
(ה) כאשר בעל השליטה מקבל הון מהחברה ומשלם בעדו תמורה נמוכה משווייו, וכאשר נזקי הדילול בהון ובכוח ההצבעה שנגרמו לבעלי מניות המיעוט, אינם שוויוניים לכלל המחזיקים בהונה המונפק של החברה אלא כוללים "נטילת שווי" מחלקם של בעלי המניות מהציבור, כי אז, ציבור המחזיקים רשאי לקבל שווי המייצג את התמורה ביתר ששילמה החברה, וזכות זו ניתנת למימוש במסגרת עילת תביעה ישירה, ובלי קשר לעילות התביעה השייכות לחברה. במקרה כזה, רואים בבעלי המניות מן הציבור כמי שסובלים מנזק ייחודי להם, שהינו עצמאי ומנותק מנזקיה של החברה ועל כן, עילת התביעה היא הישירה נגד האמונאים בחברה, בגין הפרת חובות האמונים שלהם.
בגיליון Court Reporter זה, מתפרסם מדור ה- Equity Chambers שבמסגרתו מתפרסמים ראיונות עם מיטב אנשי המקצוע בארצות-הברית. הפעם, אנו מזמינים אתכם לקרוא ולהשכיל מהריאיון המלא עם עורך הדין קרייג ספרינגר:
"The Slow, Long Fall of Gentile and Call for Change in the Rules of the Road of SLCs".
הדיון מעמיק בהשלכותיה ויישומה של הלכת Gentile על תביעותיהם של בעלי המניות בחברות דלווריות.
