Copy
view in your browser
ויקהל-פקודי פרשת החודש | כ"ה אדר תשפ"ג | 18 למרץ 2023 | עלון מספר 486

דבר תורה - פרשת ויקהל פקודי

   מוקדש לעילוי נשמת יעקב בן אברהם ושרה אהרונוב ז''ל
 
                שבת וינפש
 
הרב מיכאל שטיגליץ
שליח לשעבר בשיקגו (תשס"ט)
כיום ר"מ בישיבה תיכונית סוסיא
 

לחצו כאן לגרסת ה-PDF
 
יהיו דברים אלו לעילוי נשמת אאמו"ר ר' יצחק דוד בן ר' מיכאל יחיאל מיכל שטיגליץ זצ"ל שנסתלק מאיתנו בכ"ט אדר תש"פ.
השבת בעזרת ד' נקרא בבית הכנסת את הפרשה האחרונה מארבע פרשיות, פרשת החודש. וכך אומר הקב"ה למשה: הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה: (שמות י"ב, ב'). בפשט הדברים יש כאן מצוה לקדש את החודש הראשון ולקבע את לוח השנה הישראלי שמבוסס ומיוצב על פי הלבנה, התמעטותה ומילואה.

אבל אולי ניתן להציע שיש כאן רובד נוסף המגלה את העומק של פרשיה מופלאה זו. כותב השפת אמת כך: "החודש הזה לכם. הוא כח התחדשות שהבורא ית' מחדש בכל יום מעשה בראשית בכח התורה וקודם יציאת מצרים לא היו יכולין בנ"י לקבל זה התחדשות דאין כל חדש תחת השמש" (שפת אמת פרשת החודש תר"מ, ד"ה החודש) כלומר פרשת החודש מקפלת בתוכה יסוד אמוני חשוב מאין כמותו והוא כח ההתחדשות. האדם בעולמו ובחייו יכול להתבונן על עצמו ולומר שהכל אותו דבר, אין שינוי ואין חידוש. הימים חולפים והמציאות נשארת בעינה בדיוק באותו המקום. בראיה אנושית אכן הדבר נכון - אולם בפרשת החודש נתן הקב"ה לעם ישראל את המתנה המושלמת, היכולת להתעלות מעל המציאות הנגלית ולחדש אותה ממש. דורשי רשומות אמרו פעם שהפעם הקודמת שמוזכר בתורה השורש ח.ד.ש היא בפרשת שמות: "וַיָּקָם מֶלֶךְ חָדָשׁ עַל מִצְרָיִם אֲשֶׁר לֹא יָדַע אֶת יוֹסֵף:"(שמות א', ח')
ואמרו על זה שעל מנת לזכות ליסוד החידוש אדם צריך לדעת שאינו יודע ולבטל את דעתו כלפי הבורא ואולי זה סוד החיוב להתבסם בפורים עד דלא ידע כהכנה לחידוש העולם ובריאתו בחודש ניסן.

יכולת החידוש הזו הפתיעה גם את עם ישראל כפי שמתאר המדרש המובא בשפת אמת: "ובמדרש ע"פ החודש הזה. הנה זה בא מדלג על ההרים כו' כשבא משה רבינו ע"ה ואמר להם בחודש הזה אתם נגאלים אמרו הלא ת' שנה צריכין אנחנו להשתעבד והשיב להם כיון שהקב"ה חפץ בגאולתכם אינו מביט על החשבונות כו' ע"ש. ביאור הדבר כי נקודה אחת של אמת יכול לגרש כל כח הסט"א. וכשמעוררין איזה רצון אמת והוא למעלה מהטבע והזמן. אין הטבע עומדת בפניו. וזה הוא בירור. לכן נקרא חודש הזה. וז"ש הנה זה בא מדלג כו' כי ע"י נקודה זאת של אמת נעשה הנס שלא בהדרגה ואינו מביט על החשבונות כנ"ל:" (שפת אמת פרשת החודש תרל"ה, ד"ה ובמדרש). עם ישראל עצמו מתקשה להאמין שניתן לדלג מעל המציאות הסדורה והרגילה ולהיגאל טרם הזמן - מצוות החודש באה על מנת לחזק את לבב העם ולומר להם שכאשר אוחזים בנקודת האמת, ברצון למלא את הייעוד והשליחות האלוקית המוטלת על העם ככלל ועל האדם כפרט כל החשבונות האנושיים נעלמים אל מול יסוד החידוש ועל זה שורר יפה מחבר פיוט היוצרות לפרשת החודש שנאמר על ידי חלק מקהילות האשכנזים בשבת זו: "וְתֵעָשֶֹה בּוֹ חֲדָשָׁה. לִבְרֹאת אֶרֶץ חֲדָשָׁה. לְהִנָּתֵן דֵּעָה חֲדָשָׁה. לִכְרוֹת בְּרִית חֲדָשָׁה. לְהִבָּרְאוֹת בְּרִיָּה חֲדָשָׁה. לְהִתְחַדֵּשׁ רוּחַ חֲדָשָׁה... וְיִנָּתֵן לָעָם לֵב חָדָשׁ. לְשׁוֹרֵר בְּפִיהֶם שִׁיר חָדָשׁ. שִׁיר מְפוֹאָר וּמְחֻדָּשׁ. עַל כָּל שִׁיר מְהֻלָּל וּמְקֻדָּשׁ: (יוצרות לפרשת החודש)

פרשת החודש קוראת לאדם לצאת מהשבלונה, לצאת מהשגרה, לצאת מהייאוש - להרים את עיניו ולהאמין ביכולתו על ידי עבודה ועמל להתחדש בעצמו ולחדש את העולם כולו ועל זה כתב הרב קוק זצ"ל במגד ירחים לשנת תרע"א: "יציאת מצרים תישאר לעד האביב של העולם כולו". האביב הפורח המחדש את ימי האדמה כקדם המגלה את עומק כח הזריעה הנסתר בימי החורף הקרים פותח גם בנשמותינו את היכולת להתחדש ולהאמין בד', להאמין בעצמנו ולהאמין בגאולת ישראל ההולכת ופורחת לנגד עינינו עד שנגיע אלי ההתחדשות השלמה כנבואתו של ישעיה: "וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית ד' בְּרֹאשׁ הֶהָרִים וְנִשָּׂא מִגְּבָעוֹת וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִם: וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר ד' אֶל בֵּית אֱ-לֹהֵי יַעֲקֹב וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר ד' מִירוּשָׁלִָם: (ישעיהו ב', ב'-ג') במהרה בימינו, אמן.

לתגובות:  micstg@gmail.com
 
לדברי תורה נוספים על הפרשה לחץ כאן

מה חדש בארץ?

מצדיעים לישיבת הגולן! הכרת הטוב על שותפות רבת שנים.
זאב השתתף השבוע בארוע לציון יובל לישיבת הגולן. במהלך השנים יצאו כארבעים שליחים מתוך הישיבה ליעדי תורה מציון בעולם.
ביום חמישי פתחנו את ההכשרות לשנת תשפ"ד עם מפגש סגור אחד על אחד עם נדב נווה מאנדרדוס. 
נדב דיבר על הומור, כתיבה יוצרת ושיווקית, עמידה בפני קהל ובמיוחד על הדרך לחשיבה מחוץ לקופסה! 
היה מדהים!

פעילות מסביב לעולם

שליחי ממפיס בפעילות מיוחדת עם סטודנטים בשיתוף עם Hiillel of Memphis
בטורונטו מתוכנן שבתון לקראת שבת החודש בנושא "חירות". שליחנו הרב יהודה מן ועידן רקבוסקי ירצו על 'החירות שבתורה' ועל 'חופש דת בתוך האורתודוקסיה'

שו"ת מצוות הארץ

הנחיות שימוש ביין שביעית בשבת
קידוש
א. מותר לערבב יין קדוש בקדושת שביעית ביין אחר, וטוב להקפיד שרוב היין יהיה מהיין הקדוש.
ב. אם נשארה כמות יין בגביע, ראוי לעשות בה שימוש חוזר בקידוש אחר. כדי שהיין לא יהיה פגום יש להוסיף מעט יין לכוס ולאחר מכן ניתן להשיב את היין שבגביע אל הבקבוק.
ג. אם לא מעוניינים לעשות שימוש חוזר ביין הנותר – ניתן להניחה בכוס מגולה למשך לילה, ובבוקר לשפוך את היין לכיור.
ד. יין הקדוש בקדושת שביעית שנשפך על צלחת - אם אפשר לשתות כמות זאת עדיף, ואם הכמות מועטה מאד – מותר לשפוך לכיור.
הבדלה
א. הפוסקים נחלקו אם מותר להשתמש ביין של שביעית להבדלה. למעשה נהגו להתיר את השימוש בו להבדלה, אך אין למלא את הגביע באופן שתעלה על גדותיה ויישפך היין.
ב. אם נשפך מעט יין לצלחת שתחת הגביע, מותר ליטול ממנו באצבעו כדי להניח על עיניו, אך אין לכבות בו את נר ההבדלה ביין מפני שגורם בכך להפסדו.
 
   
Facebook
YouTube
Website
Email
Instagram
Twitter






This email was sent to <<email>>
why did I get this?    unsubscribe from this list    update subscription preferences
Torah MiTzion · King George · 54 · Jerusalem 71109 · Israel