הידעתם? לצפייה מיטבית באיגרת (במיוחד למשתמשי outlook) כדאי להקיש על הקישור שלמעלה
י"ז באדר תשע"ג 27.2.13

לזכרו של שמוליק קראוס

זמר נוגה
מילים: רחל (1929) | לחן: שמוליק קראוס
הֲתִשְׁמַע קוֹלִי, רְחוֹקִי שֶׁלִּי,
הֲתִשְׁמַע קוֹלִי, בַּאֲשֶׁר הִנְּךָ –
קוֹל קוֹרֵא בְּעֹז,
קוֹל בּוֹכֶה בִּדְמִי
וּמֵעַל לַזְּמַן מְצַוֶּה בְּרָכָה?
 
תֵּבֵל זוֹ רַבָּה וּדְרָכִים בָּה רָב.
נִפְגָּשׁוֹת לְדַק, נִפְרָדוֹת לָעַד.
מְבַקֵּשׁ אָדָם,
אַךְ כּוֹשְׁלוֹת רַגְלָיו,
לֹא יוּכַל לִמְצֹא
אֶת אֲשֶׁר אָבַד.
 
אַחֲרוֹן יָמַי כְּבָר קָרוֹב אוּלַי,
כְּבָר קָרוֹב הַיּוֹם
שֶׁל דִּמְעוֹת פְּרִידָה,
אֲחַכֶּה לְךָ עַד יִכְבּוּ חַיַּי,
כְּחַכּוֹת רָחֵל לְדוֹדָהּ.

"דרוש כפר שלם כדי לגדל ילד"

("It takes a village to raise a child" - אימרה אפריקאית עממית)

בסוף השבוע שעבר התארחה אצלנו משלחת של 16 בנות ובני נוער מקהילת בני ישורון BJ בניו יורק. זוהי תכנית הנוער הראשונה, במסגרת הקשרים הארוכים שבין שתי הקהילות, בניסיון להעמיק את הזהות היהודית של שתי הקהילות. את הרשמים מהמשלחת תוכלו לקרוא ולראות בתמונות. תכנית האירוח הייתה מוצלחת ומרגשת  ויצרה חיבור אמיץ בין האורחים לנוער שלנו.
אנו כבר עסוקים בחשיבה על המשך הקשר.
אבל כל זה לא יכול היה להתרחש ללא התגייסות של אנשים רבים - המשפחות שאירחו והסיעו, בישלו וטיפלו, אמיר שדמי שהתנדב להנחות משחקי הכרות, דני ויובל שטיילו ובישלו עם הנוער לאור המדורה, נעמי שערכה, דרורה שערכה פיקניק נפלא, דפנה עם שלמה ושרון שאול שערכו את ארוחת השבת המשותפת, דרורית שניצחה על כל אלה בין ההכנות הקדחתניות לפורים וננסי שתכננה והגתה את התכנית כולה (ולא הספיקה להנות ממנה מכיון שנפלה למשכב).

תודה גדולה ומיוחדת לשלמה ווייניש שניצח על חבורת בנות ובני הנוער שלנו ויחד איתם הכין לנו חג נפלא, והזכיר לנו ש"אסתר המלכה היא רק אסתי!" (על פי הרב דניאל סנדרסון)!
חדר ההתכנסות שלנו לבש ופשט צורה ללא הרף במהלך השבת האחרונה. תודה רבה לירדנה, ענת, דורית לביא, סימונה וזהר שנענו לקריאת SOS של דרורית לעריכת המקום לקראת קריאת המגילה. 

תודה רבה לכולם - היה שווה את המאמץ.
חן

סיכום אירועי השבת והחג עם אורחים מעבר לים

מאת נעמה גונן

בסוף השבוע האחרון נפגשנו, בני נוער מניגון הלב, עם בני הנוער מ-BJ  שהגיעו מניו יורק כדי להתנדב בגינות הקהילתיות בגדרה שבוע, ולאחר מכן התארחו בעמק יזרעאל במשך שלושה ימים.                                                      
את החבר'ה האמריקאים פגשנו ביום חמישי אחר הצהרים, מעט מותשים לאחר פורים בבית הספר, אבל הלהיטות של פגישה עם יהודים אמריקאים הייתה כל כך גדולה ששום דבר לא עצר בעדי או בעד אף אחד. כשהגעתי למועדון הנוער שבאלון הגליל הייתי מרוגשת מאוד, רציתי לראות מי האנשים שאיתם אבלה את סוף השבוע הקרוב. לאחר שחילקו אותנו לקבוצות בבתים נכנסו למועדון ואמיר שדמי העביר לנו פעילויות היכרות מאוד נחמדות ומגבשות... עדיין היה מבלבל, עוד לא הצלחתי לסדר לעצמי את הראש. סקרתי את כולם. וכולם נראו פשוט נחמדים ומקסימים! 

אחרי המשחקים דני דיקסטרו לקח אותנו לסיור בריאה הירוקה שבאלון הגליל. אני חושבת שמטרת הסיור, מעבר להסתכל על הפרחים המדהימים, הייתה לנהל שיחות ולהכיר את החבר'ה החדשים יותר לעומק. וזה באמת עבד! מצאתי את עצמי מנסה בשפה מאוד לא מדויקת להעביר לחבריי החדשים הסבר על איך בית הספר שלי עובד. ואז קיבלתי אף אני הסבר על איך בתי הספר עובדים שם. ממה שהבנתי,  לקראת סיום חטיבת הביניים צריכים התלמידים להגיש בקשות לבתי ספר "מקצועיים" שדרכם יוכלו כבר להתחיל לבסס את הקריירה הרחוקה שלהם. קצת נרתעתי מזה כי הבנתי שאם אני הייתי לומדת שם כנראה כבר לא הייתי בבית ספר.




בערב ישבנו סביב מדורה ואכלנו פיצות. האווירה הייתה מאוד נחמדה. אחר כך הלכנו הביתה עם חברינו. במקרה אלי הגיעה ילדה אחת, בשם טלי, קיצור של רויטל. הוריי אף הם מאוד התלהבו מהאירוח, והבית משום מה היה פשוט נקי כשהגענו וריח של אוכל מילא את האף. שמחתי שעשיתי על טלי רושם טוב... (אולי הישראלים לא נוראים עד כדי כך). נחנו, התקלחנו ואז הלכנו לעדי דיקסטרו וראינו יחד עם ג'וש וג'וש (זו לא טעות, היו שניים) סרט.

למחרת בבוקר נסענו לנהלל שם נפגשנו כולם ויצאנו לעבוד ב"לקט ישראל". ושוב, כשעובדים ומטיילים השיחות יותר זורמות ויצא לי להכיר יותר ויותר את חברי קהילת BJ כולל החזנית שלהם שושי ושותפה. העייפות גם היא הייתה אי שם בתת מודע. לא לשכוח שלפורים בבית הספר התעוררתי ב-5:50 ואותו היום נמשך עד חצות, ושוב ב-7:00 כבר הייתי על הרגליים בעבודות שדה וטיולים. אבל זה פשוט לא הזיז לי ולא לאף אחד אחר. היה כיף, וניסינו לנצל כל רגע עם חברי BJ. האנגלית השתפרה והתחלנו לחשוב באנגלית וגם בינינו לבין עצמנו דיברנו באנגלית. אולי אנגלית משובשת, אבל עדיין אנגלית.

באותו ערב הייתה קבלת שבת וסעודת שבת משותפת עם כולם. האווירה הייתה מדהימה! אחרי הארוחה חברי BJ התחילו לשיר בצורה כל כך כייפית: כל אחד עושה קול כלשהו ומצטרף. אני בדרך כלל לא משתחררת, אבל הפעם זה היה שונה: פשוט רקדתי שם!
למחרת בבוקר נסענו חברי ניגון הלב אל חברי BJ שישנו בנהלל והתפללנו ביחד שחרית של שבת. אחר כך אחר כך אכלנו איתם צהרים ונסענו הביתה. התקלחנו, התארגנו ונסענו שוב לנהלל לחגוג את פורים. הנוער של ניגון הלב העלה את הצגת מגילת אסתר וזה היה מאוד כיף למרות שהיה מחופף. החבר'ה BJ היו באטרף מטורף. ראיתי בזווית עיני איך הם נהנים. כל פעם שאמרו את שמו של המן הרשע צרחו בבוז והשתתפו לגמרי.
מיד בתום המופע היו חייבים לזוז כי הטיסה שלהם היתה באותו לילה. הפרידה הרגישה קצת מחופפת אבל אין לי זכות להתלונן. היה מדהים. להכיר סגנון התנהלות שונה, לדבר באנגלית, להכיר חברים חדשים. כל מילה נוספת מיותרת. אני מאוד מאוד מאוד מקווה שנוער ניגון הלב יצליח בשנה הבאה לנסוע גם לבקר את הנוער של BJ.
תודה רבה למי שארגן את סוף השבוע הנפלא הזה. חוויה חד פעמית ומיוחדת במינה!

 

הכנסו לאלבום התמונות המלא (צילם אורי בינדר)
צפו בקטע וידאו (צילם אורי בינדר)

סיכום מפגש גברא רבא עם פופי צדקה

ביום חמישי האחרון התקיים מפגש "גברא רבא" בבית משפ' מיתר בציפורי, עם פופי צדקה שנתן לנו סקירה מעלפת על יחסי ישראל והפלסטינים. פופי ענה על כל השאלות שהומטרו עליו מפי המשתתפים בסבלנות רבה, ולצערנו, לא כולן נענו בשל אילוצי השעה המאוחרת.
אנחנו מודים למשפ' מיתר על האירוח הנהדר, לחברים שהביאו את הכיבוד הנפלא (כרגיל) וכמובן לפופי על הערב המעלף.
הכינו עצמכם לערב הבא שלבטח יהיה לא פחות טוב.
זהר פורמן

מפגש סיום של הקהילה הלומדת - 6.3.13

מיקה שליב בת-מצווה


ביום שישי הקרוב 1.3.13, בטקס קבלת השבת בניגון הלב, נציין את היותה של מיקה בת מצווה (מיקה חגגה 12 בשבת האחרונה).
מיקה תשתף בחוויות הלימוד שלה עם חן את פרשת בת המצווה שלה: "כי תישא". 
אנו מזמינים אתכם להצטרף אלינו בציון האירוע.
נתראה ביום שישי,
משפחת שליב: מיקה, רז, רוני ותמה

להתראות בקבלת-שבת "כי תשא" בשעה 18:00


חלון לשלווה פסטורלית. צילום: איילה לוי תמרי
שי זרחי shayzarchi@gmail.com
אושרית רז אפנר oshritraz@gmail.com
Copyright © 2013 ניגון הלב, כל הזכויות שמורות.