הלכות חדשות בעולם דיני חברות - דיני ניירות ערך - משפט עסקי
הבראה ופירוקים - איגוח - מתווכים פיננסים ניוזלטר 334 - 25/11/2020
חברי מערכת:
ד"ר צבי גבאי
ד"ר דב סולומון
עו"ד יפתח אבן טל
עו"ד ורד שיידמן - עורכת ראשית
עיקרי ניוזלטר זה
קוורום בראי הדמוקרטיה
קוורום של דירקטור יחיד לפתיחת ישיבת הדירקטוריון.
קלאסיקה:
מהו קוורום לפתיחת ישיבת דירקטוריון – רוב דירקטורים מכהנים או רוב דירקטוריון ההנהגה כקבוע במסמכי ההתאגדות של החברה?
שאלות משפטיות באתר GCL:
האתר החדש מאפשר שיטת חיפוש ייחודית ובלעדית ל- GCL (זאת בנוסף לאפשרויות החיפוש הרגילות הקיימות), העונה לצרכים הספציפיים של עבודת המשפט המשווה, ובאמצעותה של השיטה, ניתן למצוא ולאתר פסקי דין מרחבי העולם, לפי השאלות המשפטיות שהתעוררו בבתי המשפט. תחת הכותרת "נשאל ונענה" ("Asked And Answered") ניתן לרשום מספר מונחים, ולקבל רשימה של שאלות משפטיות שלחיצה על כל אחת מהן, תוביל לפסקי הדין שעסקו בהן.
השאלות המשפטיות העולות בחיפוש, הן שאלות שנדונו בפסיקות מסביב לעולם, ושיטת החיפוש שלנו מניחה, כי קודם למציאת התשובה, חשוב לדעת לשאול את השאלה הנכונה, בפרט לצורכי משפט משווה.
לשם ההדגמה הפעם: רישום המונחים "פרוקסי" ו-"אסיפה" בסקציית "נשאל ונענה - חיפוש מתקדם" מוביל לרשימת שאלות מכובדת שאת חלקן בחרנו להציג בפניכם כדלקמן:
מהו תפקידו של הפרוקסי המוגש לבעלי המניות לפני כינוסה של אסיפה?
המידע המהותי שיש לשלב בפרוקסי עת מבוקש מאסיפה לאשר עסקת מיזוג.
אי גילוי במסמכי הפרוקסי לאסיפה את דבר הסתייגותו של בעל השליטה המייסד מעסקת המיזוג.
אי גילוי זהותם של מנהלי המשא ומתן ועניינם האישי בעסקה במסמכי הפרוקסי המוגשים לאסיפה.
האם חברה יכולה להסתמך על מסמכים שהגישה לרשות לניירות ערך ולחסוך פרטים במידע מהפרוקסי שהוכן לאסיפה?
האם לבעל מניות בחברה זכות להתערב בסדר יומה של האסיפה ובמסמכי הפרוקסי?
האם נתונים שביססו הערכת שווי של חברה לפי שיטת ה-DCF הם נתונים שיש לחשוף אותם במסמכי הפרוקסי בעת שהעסקה עולה לאישור אסיפה?
לצד יצירתן של דרכים חדשות וייחודיות לחיפוש פסיקה גלובלית במסגרת עריכת משפט משווה, אנחנו שמחים לבשר כי התוכן המלא של The Court Reporter מופיע בתוך האתר באופן מובנה ואינטגרלי, לטובת לקוחות GCL.
כנסו, תהנו, תתרשמו, ואל תחסכו מאיתנו את הערותיכם החשובות והמועילות.
“one man can be a crucial ingredient on a team, but one man cannot make a team.”
Kareem Abdul Jabbar.
דמוקרטיה יחידנית: תומאס ג'פרסון אמר פעם, ש"אדם אחד עם אומץ, מגבש רוב". לרוב, תומאס ג'פרסון צודק. אך לא הפעם. ולא שחלילה, אנחנו מטילים ספק ביכולתה של פעולה אמיצה אחת של אדם פרטי לייצר מציאות טרנספורמטיבית מקצה אל הקצה, והפעם כנה יותר, חדשה יותר ובריאה הרבה יותר. ובוודאי שאיננו מעיזים לערער על עוצמתה של ההשראה המגיעה מכיוונה של פעולת יחיד, והשלכותיה על קהל צופים שלם המדורבן לערוך כמה תמורות משמעותיות בחייו (דוד זורק אבן על גולית לפני אלפי שנים ואנחנו עדיין לא הפסקנו לדבר על זה). אומץ של יחיד יכול לשנות, לשטוף את הרוב, להפוך אותו אפילו לעם, אולם בתוך כל ההתרגשות הזו של כוחו של היחיד, חשוב מאוד לזכור ולדייק, שרוב הוא רוב, ומיעוט הוא מיעוט, ועד שהאחד אינו הופך לשני, האבחנה נותרת בעינה והיא חשובה מאוד בפרט בעולם המורכב של דיני החברות.
הדגמה קלה לשם ההמחשה: הסוגיה הפרוגרסיבית שמוכתרת מבין הסוגיות המעסיקות ביותר את זמנם של המעצבים והמחוקקים של דיני התאגידים בעולם בשנים האחרונות, היא ההתייחסות הראויה (אולי החדשה), נכון להיום, אל בעל מניות מיעוט, שעלה בידיו לעצבן את החברה ואת יתר בעלי מניותיה, כמעט כפי מסוגל בעל השליטה לעשות באופן טנטטיבי, וזאת באמצעות גיוס וגירוד כוחות אקטיביסטיים, שבאמצעותם מצליח המיעוט לייצר שינוי, למורת רוחם של יתר בעלי המניות ולמגינת ליבה של החברה. ואם חלילה, גרר השינוי הזה גם שדרוג במצבו של בעל מניות המיעוט, על חשבון הכל ותוך דריסת כולם, הרי שכוחו החדש הזה של המיעוט, מעורר תהיות משפטיות חדשות, יחסית, באשר ליחס הרווח כלפי המיעוט עד היום, ובצורך החדש (אם בכלל) בפיקוח על פעולות אקטיביסטיות של המיעוט. וכמובן, אם כן, על בסיס מה?
כוחו החדש של בעל מניות מיעוט אקטיביסיטי לייצר הפיכה, מזכיר במידה לא מבוטלת, את כוחו של הרוב, קרי כוחו של בעל השליטה. אולם עדיין, הדיוק המשפטי מחייב לזכור, כי בעת העיסוק בשאלה האם הגיעה העת להטיל אחריות כלשהי על בעל מניות מיעוט אקטיביסט (כן או לא - נשתדל להעז להכריע בפעם אחרת), השאלה חייבת להיבחן על בסיס ההבנה והאבחנה הברורות, כי עסקינן במיעוט ולא ברוב, גם אם ממש מדגדג לראות במיעוט האקטיביסט כמי שאוחז באיזו "שליטה אפקטיבית" או "סוג של", במסגרת השאיפה "לטפל" במטרד. אבל זהו שלא. רוב הוא רוב, ומיעוט רועש נותר עדין מיעוט, וכשהמיעוט חדל להיות מיעוט, או לחילופין כשהרוב איבד את רובו, הרי שהתהפכו היוצרות, והראשון הפך לרוב והשני למיעוט, וזהו.
הנושא של היום רחוק מאוד מבעיית האקטיביזם ששוטפת את ערי הכרך והאורות והמסכות, בפתחן של שנות ה- 2020, הבאות עלינו לטובה (נקווה שלא לרעה. כרגע מוכיחות כי הן באות עלינו בעיקר בהפתעה). למעשה, אנחנו חוזרים מאות שנים אחורה, לגיבושו של מונח דמוקרטי (ומאוחר יותר תאגידי) "Quorum". באופן אירוני, הסוגייה המשפטית של גיליון Court Reporter זה, נושאת מכנה משותף חשוב עם תופעת האקטיביזם, מבחינה זו שבליבן של שתי הסוגיות השונות הללו (והפתרונות האפשריים הראויים לגביהן), ניצבת חשיבות אקוטית לאבחנה בין רוב ומיעוט ועוד קודם לכן, להבנת משמעותה של האבחנה.
פסק דין מבין הטובים שקראתי בתקופה האחרונה, פרי עטו של בית המשפט הצ'נסרי בדלוור (השופט לאסטר, שהוא השופט האהוב עלי - אין טעם להתכחש), עוסק מתחילתו ועד סופו, בשאלות הנסובות סביב קוורום לפתיחת ישיבות הדירקטוריון של חברה. אל תטעו, אל תתבלבלו ואל תניחו את ההנחה השגויה, כי לפנינו סוגייה טכנית בלבד, איזושהי דרישת סף צורנית, המחייבת כי בטרם תיפתח ישיבת דירקטוריון, מניין מסויים של דירקטורים ישתתף בישיבה. על פי חוק החברות בדלוור (בזהה, אגב, לחוק החברות הישראלי בסעיף 104) מניין זה מכונה "רוב". ומשום שהסוגייה כוללת מונח ממזרי כגון "רוב" היא מבטיחה מורכבות מן הסוג שהחילוץ ממנה, מחייב מחשבה משפטית טהורה, צלולה, וגם הגיונית (נשתדל לגייס שניים לפחות מבין השלושה).
הדרישה לקוורום משקפת תנאי סף לקיומן של פעולות חברה תקפות ועל כן, סביבן גם מתעוררות שאלות תאגידיות מרתקות ביחס לטיבן של החלטות דירקטוריון (המגבשות, כזכור, פעולות חברה) שאינן עומדות בדרישות הרוב. ואם ברוב עסקינן, מהו בעצם הרוב? האם רוב הדירקטורים המכהנים בפועל? האם רוב הדירקטורים מתוך מספר מושבי הנהגת הדירקטוריון הנקוב במסמכי ההתאגדות של החברה? ומה הדין כאשר המציאות הנושכת הותירה רק דירקטור יחיד בחברה? ובנסיבות אחרונות אלו, איך בדיוק מתנהלת דמוקרטיה יחידנית? Quorum רבותיי! כאחד מיסודותיה החשובים של הדמוקרטיה התאגידית! זהו הנושא של Court Reporter זה ובדלוור, אחת לעשור בדיוק, יוצא פסק דין שמייצר דיסרטציה כה מעמיקה, כה מקיפה, כה ברורה, עד כי אני אישית מעניקה את המלצתי החמה ביותר לכל המלמדים את דיני החברות, לא לפסוח על פסק הדין האמור, כאחת מהקלאסיקות החשובות שניתנו בתחום עתיק ונושן, דווקא בשנת 2020.
קוורום של דירקטור יחיד לפתיחת ישיבת הדירקטוריון: מה מגבש ומבסס קוורום לפתיחת ישיבת דירקטוריון - האם רוב דירקטורים שניתן למנותם או שמא, רוב הדירקטורים המכהנים בפועל?; האם יכול דירקטור יחיד לבסס קוורום ולקבל החלטות בשם החברה באמצעותן של החלטות בכתב?; קוורום נאות לפתיחת ישיבת הדירקטוריון כתנאי סף לתוקפן של החלטות החברה המתקבלות בישיבה; פעולת דירקטוריון בלתי תקפה משום שהתקבלה ללא הקוורום הנדרש לפתיחת ישיבת הדירקטוריון כנדרש על פי דין ועל פי מסמכי ההתאגדות של החברה; סעיף 141 לחוק החברות וסמכויותיו של הדירקטור; פעולת חברה פגומה וסעיף 204(h) לחוק החברות הכללי של דלוור; התפיסה של הכוח התאגידי ויכולתו לבצע פעולות באמצעות האורגנים הפועלים בו; האבחנה שבין כוח תאגידי לבצע פעולה שניתן לתקנה בהיותה פעולת חברה פגומה אל מול פעולת חברה הנעשית בחריגה מסמכות; סמכותו של בית המשפט בדלוור לאשר ולאשרר פעולות והנפקת ניירות ערך לפי סעיף 205 לחוק החברות בדלוור; אישור ואשרור של פעולות חברה לקויות על ידי בית המשפט לפי סעיף 205; אישור ואשרור פעולות חברה בבית המשפט; יחסו של הדירקטוריון להחלטה הפגומה שהתקבלה כשיקול עיקרי של בית המשפט בעת הוא מאשרר החלטה פגומה לפי סעיפים 204 ו- 205 לחוק החברות.
קלאסיקה:
מהו קוורום לפתיחת ישיבת דירקטוריון – רוב דירקטורים מכהנים או רוב דירקטוריון ההנהגה כקבוע במסמכי ההתאגדות של החברה?
