הלכות חדשות בעולם דיני חברות - דיני ניירות ערך - משפט עסקי
הבראה ופירוקים - איגוח - מתווכים פיננסים ניוזלטר 336 - 09/12/2020
חברי מערכת:
ד"ר צבי גבאי
ד"ר דב סולומון
עו"ד יפתח אבן טל
עו"ד ורד שיידמן - עורכת ראשית
עיקרי ניוזלטר זה
הדירקטור המעודכן
האם חברה יכולה לטעון נגד דירקטור המבקש לקבל לעיונו מסמכים הקשורים בשינוי מבנה הונה, לחסיון עו"ד-לקוח ביחס לתכתובות עם עורכי דינה?
האם הנהלה בחברה דלוורית, היא בעלת הסמכות החד-צדדית, לחסום את זכותו של אחד מהדירקטורים בחברה, מלקבל מידע חסוי שלה?
קלאסיקה:
עסקי החברה מנוהלים על פי שיקול דעתם של הדירקטורים.
שאלות משפטיות באתר GCL:
האתר החדש מאפשר שיטת חיפוש ייחודית ובלעדית ל- GCL (זאת בנוסף לאפשרויות החיפוש הרגילות הקיימות), העונה לצרכים הספציפיים של עבודת המשפט המשווה, ובאמצעותה של השיטה, ניתן למצוא ולאתר פסקי דין מרחבי העולם, לפי השאלות המשפטיות שהתעוררו בבתי המשפט. תחת הכותרת "נשאל ונענה" ("Asked And Answered") ניתן לרשום מספר מונחים, ולקבל רשימה של שאלות משפטיות שלחיצה על כל אחת מהן, תוביל לפסקי הדין שעסקו בהן.
השאלות המשפטיות העולות בחיפוש, הן שאלות שנדונו בפסיקות מסביב לעולם, ושיטת החיפוש שלנו מניחה, כי קודם למציאת התשובה, חשוב לדעת לשאול את השאלה הנכונה, בפרט לצורכי משפט משווה.
לשם ההדגמה הפעם: רישום המונחים "חברות דירוג אשראי" ו-"אחריות"בסקציית "נשאל ונענה - חיפוש מתקדם" מוביל לרשימת שאלות מכובדת שאת חלקן בחרנו להציג בפניכם כדלקמן:
אחריותחברות דירוג אשראי לדירוגים לקויים בשוק איגוח המשכנתאות.
אחריות חברות דירוג אשראי למשבר הפיננסי של שנת 2008.
אחריותן של חברות דירוג האשראי כלפי משקיעים זרים וסמכותם של בתי המשפט הזרים לשפוט את חברות דירוג האשראי.
האם ניתן להטיל אחריות על חברות דירוג אשראי מכוח עוולת הרשלנות?
האם ניתן לחייב ולהטיל אחריות על חברות דירוג האשראי מכוח חוק הכזיבות בגין דירוגים כוזבים שסיפקו עובר למשבר הסאב-פריים כלפי ישויות ממשלתיות?
לצד יצירתן של דרכים חדשות וייחודיות לחיפוש פסיקה גלובלית במסגרת עריכת משפט משווה, אנחנו שמחים לבשר כי התוכן המלא של The Court Reporter מופיע בתוך האתר באופן מובנה ואינטגרלי, לטובת לקוחות GCL.
כנסו, תהנו, תתרשמו, ואל תחסכו מאיתנו את הערותיכם החשובות והמועילות.
Where is the knowledge we have lost in information?”
T.S. Eliot, The Rock
עידן המידע: המידע הנגיש לנו היום, מבטיח לנו בעיקר חיים מבלבלים ואירוניה מתמדת: אנחנו מוצפים באינפורמציה ועם זאת טובעים בבורות; אנחנו מעדיפים מידע שמוגש ביומרנות כמדע, על פני עמדה אישית מנומקת גם כשהיא מכילה רעיונות מבריקים לבנייה, לתיקון, ולהתחלה נפלאה; אנחנו בוחרים לעצמנו מציאות ואמת מתוך שלל האופציות המוגשות לנו על ידי טובי המשווקים; ואם כל זה אינו מספיק, המשכילים שבינינו, הם אלו שהצליחו לרסן, לסנן ולחסום נהרות של אינפורמציה, על מנת שלא תיפּגע השכלתם שהושגה בעמל רב. מעולם לא היה חולק כי מידע הוא כוח, ומעולם לא היתה נכונה יותר ההבנה כי בימים אלו המידע – עודפיו ואי-דיוקיו – מאיימים על עצמאותנו המחשבתית. כיום, מלאכת המרתה של אינפורמציה לרפורמציה או לטרנספורמציה מחייבת, קודם כל, כי נבורך בכישורים אינטליגנטים דיים, שיסייעו לנו לברור ולא לבחור, כאילו היו העובדות או האמת, מצרך משומש לסוחר. בנסיבות מורכבות אלו, אין לקנא בדור הצומח על ברכיו של המידע בחסות "מקדמי החיפוש", שעיקר סגולותיו עלולות להתבטא ביכולותיו לזכך מידע חשוב, מעובדות מיושנות שחיי המדף שלהם זה מכבר פגו.
בימים כתיקונם ואף בתקופות של מהפכות חיים, ניתן לחלק את הבריות הטובות לשתי קבוצות מעניינות, על פי יחסם למידע: אלה שרודפים אחריו ואלה שבורחים ממנו, ולפני שנמהר לחלק ציוני שבח לקבוצה אחת, ולזלזל בחרדותיה של האחרת, נזכיר כי "הרדיפה אחר" או "הבריחה מ", מסמנים לכל אחד מאיתנו, את מידת יכולתו לשאת באחריות הנולדת עם הידיעה. מרגע שאדם יודע דבר מה, מרגע שתודעתו התפתחה בעקבות המידע, לא ניתן יהיה למנוע את השינויים המשמעותיים הצפויים להתחולל בחייו הפרטיים בעקבות זאת. על כן, מי שמשוכנע ש"השטן הידוע" הוא עדיף על פני "המלאך המסתורי", עשוי להתנגד לתהליך הטבעי של השינוי שנוצר כתוצאה מהתפתחותה של תודעה, הנולדת בעקבותיה של ידיעה, שתחילתה בהפנמתה של פיסת מידע אחת.
בין אם נבחר לדעת, להבין ולהשתנות, ובין אם נבקש להתחמק מהשלכותיו של המידע, יש מי שזכאים לדעת על פי דין ואפילו עוד יותר מכך, יש גם מי שהדין מחייבם לדעת. טבלת הופלד קטנה משל עצמנו, מתחייבת בנסיבות העניין: כאשר בבעלי מניות עסקינן, הרי שיש להם את החרות, כלומר את הפריבילגיה, להתיידע (אם הם בוחרים בכך), ובמסגרת זו, ומרגע שהם בחרו לממש את חרותם, הרי שזו הופכת לזכות (לקבל מידע מהחברה), לצד חובת החברה להימנע מלייצר הפרעות מיותרות לבעלי המניות, לממש את זכותם זו. כאשר החברה נמנעת או מתחמקת ממתן נגישות למידע, יש לבעלי המניות את הזכות לדרוש את הליכי הגילוי בבית המשפט, מתוקפם של מרבית מחוקי החברות החלים בארץ ובעולם, אך זאת, גם לצד כוחה של החברה להתנגד לחלק מהמידע המבוקש, על פי ובהתאם למבחנים המשפטיים המבקשים ליישם את זכותם של בעלי המניות למידע, לצד זכותה של החברה שהמידע השייך לה, להגן על פרטיות המידע מפני גורמים העלולים לנצלו תוך פגיעה בחברה.
שאלות משפטיות סביב סוגיית הגילוי והעיון במסמכי חברה, עולות ומתעוררות לרוב, ביחס לרצונו (ולדרישתו) של בעל המניות, להתעדכן בנעשה בחברה בה הוא מושקע. נדירות קצת יותר הן הפסיקות העוסקות בזכויות הדירקטורים לעיין במידע השייך לחברה, וכאשר בדירקטורים עסקינן, צפויה הטבלה ההופלדית להיראות קצת אחרת: ראשית לכל, לדירקטור יש חובה להתעדכן (זו איננה זכות), ולעיתים (נדירות יחסית), צפויה חובת הדירקטור להיתקל בהתנגדות מצידה של החברה (הנהלתה) אשר מבקשת לברור איזה מידע יעלה לדרגת הדירקטוריון ואיזה ייוותר במעמד ההנהלה. התנגדות ההנהלה לדרישות הדירקטוריון לגילוי, עשויה להתבסס על טענות של חסינות. השאלה עד כמה ועל בסיס מה, ניתן לקבוע את זכותה של החברה להגנת חיסיון המידע שלגביו מבוקש הגילוי, אל מול חובות הדירקטוריון להתעדכן (מכוח חובות האמונים שלו), היא שאלה מורכבת היורדת לשורש חלוקת ומאזן הכוחות שבין האקזקוטיבה לדירקטוריון.
לבית המשפט הצ'נסרי בדלוור, מגיעה שאלה משפטית חדשה שטרם נבחנה קודם לכן בבית המשפט הצ'נסרי (כך מכריז הצ'נסלור בושארד) והיא... חכו לזה... השאלה הבאה: האם הנהלה בחברה דלוורית, היא בעלת הסמכות החד-צדדית, לחסום חלק מהדירקטורים בחברה, מלקבל מידע חסוי שלה? נזדרז להבהיר - כשאנחנו אומרים חסוי, הכוונה היא למידע הנהנה מחיסיון. כך למשל, מידע הנמסר להנהלת החברה על ידי יועציה המשפטיים. שאלה טריקית זו גוררת אחריה זר דוקרני במיוחד של "שאלות רגישות" שבליבן הדינמיקה העסקית-פוליטית שבין עבודת ההנהלה לעבודת הדירקטוריון, והזכויות והחובות של כל אחד מהם, האחד כלפי השני. אין זוגיות עדינה ומורכבת בדיני התאגידים, מזו המתקיימת בין ההנהלה ובין דירקטוריון, ועל כך, השיח של גיליון Court Reporter זה.
האם חברה יכולה לטעון נגד דירקטור המבקש לקבל לעיונו מסמכים הקשורים בשינוי מבנה הונה, לחסיון עו"ד-לקוח ביחס לתכתובות עם עורכי דינה? איזה ייעוץ משפטי של חברה הוא נגיש לדירקטוריון; האם החברה זכאית לטעון לחיסיון יחסי עו"ד-לקוח ולמנוע מדירקטור מידע משפטי?; האם ניתן להבחין בין דירקטור אחד לאחר בקביעת נגישות למידע כזה?; כיצד מיושם עקרון "הלקוח המשותף" על מקרה זה והשלכות עקרון זה, על חיסיון לקוח-עו"ד?; האם רשאי דירקטור שהתמנה על ידי בעל מניות, לחשוף מידע כלפי בעל המניות הממנה?
האם הנהלה בחברה דלוורית, היא בעלת הסמכות החד-צדדית, לחסום את זכותו של אחד מהדירקטורים בחברה, מלקבל מידע חסוי שלה? האם הנהלה בחברה דלוורית, היא בעלת הסמכות החד-צדדית, לחסום דירקטור בחברה, מלקבל מידע סודי שלה?; סעיף "מאמצים סבירים" או "מירב המאמצים " להבטחת סגירתה של עסקת מיזוג ותניית "התחייבות לאי-מניעה" של התגבשותו של ההסכם; משמעו והשלכותיו של סעיף השקעת "מאמצים סבירים" להביא לסגירת עסקת המיזוג; סעיפי "השקעת מירב המאמצים" בחוזים מסחריים - מה משמעם ומתי הם מופרים?; כיצד ניתן להוכיח כי רוכשת שהתחייבה ל"מאמצים סבירים" להגיע ליעדים לאחר השלמת עסקת מיזוג, הפרה חובתה זו?; זכות הגישה העקרונית של דירקטורים, לייעוץ משפטי הניתן לחברה; זכות הגישה של הדירקטור, למידע השייך לחברה, לרבות מידע חסוי או מסווג; מה כוללות חובות הפיקוח של הדירקטוריון על הנעשה בחברה?; חובות הפיקוח של הדירקטוריון וזכות הגילוי והעיון במסמכי חברה לרבות מסמכים חסויים הנהנים מחסיון עורך דין – לקוח; משמעות המונח "לקוח משותף" בהתייחס לייעוץ משפטי שמקבלת חברה ולזכות הדירקטורים לעיין בייעוץ זה.
קלאסיקה:
עסקי החברה מנוהלים על פי שיקול דעתם של הדירקטורים.
